בית לחם, מת"ק עציון, יום ג' 2.6.09, אחה"צ

צופות: 
יעל ל., לילית ר. (מדווחות), נהגת: אביטל פ., אורחת ויועצת חנה ב., 2 מלוות.
02/06/2009
|
אחה"צ

מת"קinfo-icon בית לחם, 14:15:   המת"ק תוכנן להיות הראשון, בין יתר התחנות,  אבל יצא שבשל אירוע מיוחד נשארנו  שם  עד  19:00  ולא הגענו לתחנות  האחרות, מה שעד עכשיו אף פעם לא קרה לנו.

היו במת"ק הרבה יותר אנשים.   בד"כ בימי שלישי אחה"צ מחכים בחדר ההמתנה 2 -3  איש  ואילו  היום,  בין - 14:40 ל -  15:35,  חיכו שם כ - 40 איש,  רובם בני שתי משפחות נוצריות שבאו לחידוש הכרטיסים המגנטיים.  הם קבעו מראש פגישה במת"ק  שבד"כ אינו אחראי עליהם.  אחת מהם, אשת עסקים בעלת חנות פרטית, סיפרה לנו שביום ראשון הם טיילו לחוף "סיסטה" בים המלח.  דמי הכניסה הרשומים שם הם 40 ₪  למבוגר ו 30 ₪ לילד. מהם דרשו, בשל היותם ערבים,   50 ₪ למבוגר ו - 35 ₪ לילד.    

  החיילים בעמדת השמירה לעיתים קרובות אינם. אולם לפתע קראו לשמונה נשים לעבור בסביבון ולהיכנס, אך גם  נאמר להם שעליהם להשאיר בחוץ  את כל הדברים שעימהם, כולל תיקי היד.  כך יצא שבמשך כמה שעות לא היו בידיהן  אפילו ממחטות.    בחור צעיר הגיע לבירור מדוע רשיון המעבר שלו בוטל, יעל ס. שהייתה עמנו, דיברה איתו בערבית.  מישהו אחר, שהיה לו  רשיון תעסוקה אמריקני ( Green card), היה מסורב רשיון כניסה לפגישה  שנקבעה לו  למחרת בקונסוליה האמריקאית, בעניין  וויזה לבנו בן ה- 14.   לאחר כמה שעות המתנה, וטלפון מחנה ב.  העניין  סודר.  בערך ב - 18:00 המשפחות  הנוצריות  עזבו את הבניין עם הכרטיסים המגנטיים שלהם, נאמר להם שהמכונה להנפקת כרטיסים  הייתה מקולקלת וזו  הסיבה שהיה עליהם לחכות זמן כה  רב.  המקרה המעניין ביותר היה של זוג צנוע מוסלמי.  לאישה אובחן  סרטן  השד והיא  צריכה הייתה  למחרת    (3 ליוני) לעבור ניתוח כריתת שד בבית החולים "אוגוסטה ויקטוריה"  בירושלים  המזרחית. אולם היא מסורבת  קבלת  רשיון  כניסה  וכך גם בעלה.  הם חזרה  לחדר ההמתה החיצוני  ושם  תארה  לנו  ולחנה ב. שעדיין הייתה עימנו, את מצבה.  לאחר כמה שיחות טלפון שחנה עשתה, האישה, יסמין, נקראה להיכנס פנימה ושם חיכתה עם הקבוצה הנוצרית  עד  סביבות השעה  18:00  – למעלה מ - 2.5  שעות ­ –  ללא תיקה   האישי  כשבעלה מחכה בחוץ.   לבסוף היא יצאה אך  ללא רשיון!!!  כשבמשך  הזמן הזה  היינו בקשר עם חנה  שחזרה וצלצלה לעדכן  אותנו שתוך   10 - 15  דקות העניין יוסדר,  אולם  זה לא  קרה!.     חיכינו  עם  האישה החולה כשבעלה ואביטל הלכו להביא קפה/תה  ומשהו לנשנש.   בזמן זה היא חיכתה  במת"ק כבר למעלה מ- 3 שעות.  לבסוף  ב - 19:15 , לאחר 30 טלפונים מחנה לפקידים שונים,  קיבל הזוג את רשיון  הכניסה ונאמר להם לבוא למחרת  לקבלת  רשיון גם לביתם.