ג'בע (ליל), חיזמה, עטרות, קלנדיה, יום ב' 19.4.10, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
19/04/2010
|
אחה"צ

 

15:30 - קלנדיה:  ערב יום העצמאות.  התנועה דלילה.  אין תור במחסום עטרות.  אבל יש עומס כבד מאד בכניסה הדרומית למחסום קלנדיה.  התנועה סביב הכיכר הדרומית הייתה פקוקה לגמרי ולקח כחצי שעה לסובב את הכיכר.

גם במחסום הולכי הרגל היו מעט מאד אנשים,  אולם המעברים הפנימיים היו עמוסים לגמרי וכמעט לא הייתה תזוזה של אנשים.  טלפנו ליהב בחמ"ל והוא הבטיח לבדוק.  לא ברור אם הייתה זאת כתוצאה מהטלפון, אך המעבר התחיל לזוז קצת יותר מהר אולם לא מספיק מהר כדי להתגבר על התורים הארוכים שהמתינו ליד הקרוסלות.  תזמנו את המעבר בלא פחות מ-30 דקות בכל אחד מהמעברים, וזה ביום שמספר העוברים היה בשפל עקב הסגר של יום העצמאות.

במסלול מס' 4, עמדה בחורה צעירה לפני תא החיילים והתפתח שם ויכוח.  לא שמענו את קולה של הבחורה אבל שמענו את החייל אומר לה "לא אמרתי לך לעבור" ואח"כ בהתרסה, "זו המדינה שלי".  הבחורה התעלמה ממנו ועברה  לירושלים.

כאשר באנו ראינו, כאמור, שגם נשים השתמשו במעבר מס' 4  (שם המגנטומטר עושה בעיות).  אבל בהמשך החיילים שם הודיעו שהמסלול הוא לגברים בלבד ובכך גרמו לנשים, שהמתינו כבר 20 דקות ויותר ליד הקרוסלה, לוותר על מקומן בתור ולעבור לסוף התור במסלול 3 או 1.

למרות מיעוט העוברים, התורים הפנימיים היו עמוסים כל זמן שהותנו במחסום.

עזבנו את קלנדיה בשעה 16:45.  בדרך חזרה לירושלים, עברנו בליל/גבע וחיזמה.  לא היו תורים בכלל.