דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ה' 15.4.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יהודית ק', אביבה א' (מדווחת)
15/04/2010
|
בוקר

6.30-11:00

אורחת: אניה
מעבר סנסנה/מיתר
קבוצות רבות של פועלים מחכים למעסיקים בצד הישראלי של המעבר. אין תור בצד הפלסטיני, אין אוטובוסים.


כביש 60
דגלי ישראל, ומדי פעם דגלי המועצה האיזורית הר חברון מתנוססים על כל עמודי החשמל הגבוהים לאורך כל הכביש בדרך לחברון - עוד דרך סימלית לנכס את חבל ארץ זה למדינת ישראל.

צומת דורה-אל פאוור - חיילים עומדים בצומת בצד של דורה, מסתכלים על המכוניות אבל לא עוצרים אותן.


חברון
מחסום בית מרקחת
- החיילים עוצרים מדי פעם נערים וגברים אחרי שעברו במגנומטר, ובודקים את תיקיהם. פתאום 3 חיילים עם נשק שלוף רצים לתוך סמטה חסומה בצד H2 של המחסום, ממנה ילדים יוצאים לכיוון בית הספר. מתנדב ה-CPT שנמצא ליד המחסום מסביר שיש כמה ילדים שגרים בסמטה, וכשהחיילים רואים אותם יוצאים משם הם חושדים שהם עקפו את המחסום משטח H1. דקה אחרי הכניסה הדרמטית לסמטה, החיילים יצאו.

בהמשך הסיור שמנו לב לשלטים (חדשים???) בצבעי כחול/לבן, שמוצבים ליד מרכזי ההתנחלויות ומקומות אחרים ומסבירים את החשיבות היהודית של המקומות האלו בעברית ואנגלית. שקט לא רגיל שורר בעיר - חיילים יושבים במזנון בבית הדסה, אין מוסיקה מבית גוטניק.


לבקשת מיכל צ' עצרנו ליד ציר המתפללים כדי לקחת פרטים מא' שפגשו במשמרת ביום ג', שפתח ביתו נחסם ע"י הצבא לפני פסח (ראה דוח מיום 13 באפריל). כשהגענו ראינו זוג חיילים מוצב בכניסה לציר המתפללים, ועוד חיילים עומדים על גג אחד הבניינים הגבוהים במקום. מצאנו את א' והוא הסביר לנו את הצרה: שלושה ימים לפני פסח, מנוף ומשאית צבאיים הגיעו וחסמו את פתח הסמטה שמובילה מביתו לציר המתפללים עם קוביות בטון בגובה 3 מטר בערך. הבעיה הרצינית היא שאמו בת התשעים מרותקת לכסא גלגלים ונמנעת ממנה גישה מהירה וקלה לכביש וכך לטיפול רפואי. החיילים אמרו שאחרי פסח הם יפתחו מחדש את הדרך, אבל זה עדיין לא קרה.  יש דרך אחורית מהבית שלו, אבל היא דורשת טיפוס במדרגות והליכה על שביל משובש שעובר דרך גגות של בתים אחרים - דרך שלא אפשרית לכסא גלגלים. ישבנו אצלו בבית זמן קצר ופגשנו גם את אשתו, בנו ואמו. לקחנו את הפרטים שלו ושל אשתו, והבטחנו שנעביר אותם לארגון "יש דין" שינסה לטפל בעניין.  א' סיפר שעוד שני מקומות בציר המתפללים נחסמו בבטון באותו יום, ולבקשתנו לקח אותנו לראות גם את החסימות האלה (תמונות מצורפות). א' חושב שזאת מגמה לסגור ולחסום את ציר המתפללים בכלל, וכל שנה הצבא מוסיף עוד ועוד חסימות.


משמאל ליציאה מקרית ארבע, על כביש 60, נמצא ביתו של ע', שגם לו אין מזל - חלקת האדמה ובתי המשפחה ממוקמים במקום גרוע - למרגלות שכונות נופי ממרא החדשה של קרית ארבע. קבוצת התושבים הפלסטינים שגרים באזור זה מנותקים לגמרי מחברון ע"י קרית ארבע, וכדי להגיע לעיר ולכל השירותים, הם חייבים לנסוע עד חלחול. האזור הקטן הזה הוא מין No Man's Land - שטח שלא בשליטת הרשות הפלסטינית ולכן לא מקבלים שרותים ממנה מהם, ולא בשטח שיפוט של רשויות ישראל. המנהל האזרחי מנסה לספח עוד ועוד מאדמת המשפחה, אף אחד לא מוכן לספק להם מיםinfo-icon, והם נאלצים לקנות אותו ביוקר.


ביציאה מקרית ארבע שמנו לב שסמוך לבסיס הצבאי בקרית ארבע נפתח בסיס קטן חדש עם כמה קרוונים - וממנו יוצא בלון (כמו צפלין קטן) שמרחף מעל שמי חברון וכנראה מצלם את השטח.