חבלה, מעבר אליהו, עזון, ראס עטיה, יום ב' 5.4.10, אחה"צ

צופות: 
אליקס ו., סוזן ל. (מדווחת), צ'רלס ק.(מתרגם), מסריטי הסרט "Sleepless in Gaza…and Jerusalem" (אורחים)
05/04/2010
|
אחה"צ

סיכום
למילים "סדר" ו"סגרinfo-icon" צליל דומה אך משמעות שונה.  "סדר" הוא דבר מסודר, ונכון כי לארוחת הפסח יש סדר.  אך יהודים ישראלים של ימינו – השלטונות, לפחות – עושים סדר על ידי הטלת "סגר," סגירת הגדה המערבית במשך שמונה ימים, ללא קשר לעובדה שהשנה חג הפסחה האורתודוקסית גם נופל בתקופה הזו.  פירושו של "סגר" הוא כי אפילו פלסטינים אשר ברשותם אישורים תקיפים אינם יכולים להכנס למזרח ירושלים או לישראל.  פועלים אינם יכולים להגיע לעבודתם.  פרנסתם?  ל"עם הנבחר" לא אכפת.  בכל מקרה, מבחינת השלטונות, "סדר" פירושו "הוראות," ואלה אינן חסרות, כולל הוראה חדשה:  מותר להעמיס על חמור שק אחד בלבד – לא שניים - של מספוא לכבשים כדי להעבירו מעבר לחומת ההפרדה!  מה עוד, היות ובלוח השנה היהודי חגים לרוב, דתיים ולאומיים, ישנן הוראות לרוב בענין סגרים.  מבחינה מסוימת, מדובר באמת בסדר, אך חבל שב"חג החירות" אין טיפת התחשבות בחופש להתפרנס, חופש תנועה למי שאינו נמנה עם ה"עם הנבחר." 
10:15  עזון
רוב הזמן יש תנועה כבדה מערבה בכביש מס' 55, כמעט כולה פלסטינית (לוחיות ירוקות), היות והמתנחלים התנחלו היטב בהתנחלויותיהם וחוגגים...יתכן כי יש באיזור מחסום פתע, היות ובעוברינו ליד עזון אנו רואות ג'יפ צבאי ליד הכביש, אולי נח אחרי מאמציו לשמור על "הבטחון" על ידי עצירת מכוניות בכביש האפרטייד, ובדיקתן.
12:45  טרנזיט משטרתי לבן ליד עזון.
12:55– 13:00  שער 109, שער אליהו
הממ"צדיקית צועקת עלינו באגרסיביות (אנו מתרגלים לזה) אחרי שהחייל מבקש מאתנו באדיבות להמתין מאחורי הקו הלבןinfo-icon עד שמגיע תורנו להבדק.  צוות ההסרטה, לפנינו, מוסר את תעודות הזיהו שלהם, ומורים לגברים לעבור בבונקר "הבטחון" (ללא חלונות).  הם יוצאים ללא פגע, ואז צריכים לחזור שוב אליה, מחזיקים את תעודותיהם בידיהם!
13:30  ראס א-טיה
לא עובדים היום על שער ה"דווקא" וכביש החומה.  אך יש פעילות רבה כאשר החיים מתנהלים "כרגיל" במחסום ראס א-טיה – עד כמה שאפשר לדבר על חיים "רגילים" במצב הלא-רגיל הקיים כאן.
המפקד, סמל, מוכן לדבר אתנו, מסכים לדבר למצלמה בתנאי שלא מראים פרצופים, מבין ערביתinfo-icon ומדבר אנגלית.  אך שני עמיתיו, בעלי דרגות נמוכות יותר, או ללא דרגה, עושים לו סימנים ברורים שיפסיק לדבר.
אם כי מאוחר מדי לראות תלמידים או מורים חוזרים הביתה, ישנן מכוניות רבות, משאיות, משפחות עם ילדים קטנים, קבוצת צעירים – כולם מוכנים להסביר את ההשפעה עליהם של חומת ההפרדה והחיים באזור התפר.  מכוניות, משאיות ואנשים מחכים, כי הבדיקה מתנהלת לאט, אך יש כאלה אשר מוכנים בכל זאת להתעכב ולשוחח אתנו.  הם מסבירים כי הנסיעה עשוייה להמשך שעתיים-שלוש, במיוחד כאשר סוגרים את השערים בין השעות 18:30 ל-06:30, ומישהו צריך להגיע בדחיפות לבית חולים.  אחרים מבינים היטב כי "רוצים לסלק אותנו" (שוד קרקעות אינו מושג הקיים בערבית).
13:45 אנו נעמדות מול המציאות כאשר שני צעירים וחמור עוברים מהצד שבו אנו עומדים לראס א-טיה.  כעת תמונה תנ"כית, כאשר החמור חוזר, הצעיר רוכב עליו, עמוס בשני שקים גדולים.  החיילים מתקרבים, מתחיל ויכוח, וברור לנו, העומדים בצד הזה של חומת ההפרדה, כי הצעיר על החמור, עם שני השקים המלאים במספוא לכבשי המשפחה לא יורשה לעבור.  "שיק אחד, בסדר."  הבעיה היא ששק אחד לא יספיק להאכיל את כל הכבשים, ונאסר על הצעיר לחוזר להביא שק שני.  מחר יום חדש!  ומחר השלטונות הישראלים, או החיילים העומדים בראס א-טיה, ימציאו תכסיס נוסף להקשות על חיי הפלסטיני.בו בזמן נבדקת מכונית שמושבה האחורי, ותא המטען, מלאים עד אפס מקום בשקים דומים
.
14:05  מגיע רכב המר צבאי עם שלושה חיילים נוספים, ביניהם סגן.  ששתם משוחחים ומשוחחים, אך כאשר אנו עוזבים הסמל והסגן ניגשים אלינו, חוצים את המחסום ומגיעים אלינו לאוטו, שואלים באדיבות האם הכל בסדר.  אנו עונות, בנונשלנטיות, שכן.
14:30  חבלה
השער סגור, אך אדם אחד ושני טרקטורים כבר עומדים בתור לקראת פתיחתו בשעה 16:30.שקט מוזר במשתלות.  כנראה אלה המוכנים להגיע לאזור התפר שבעו מפרחים, פירות וירקות – עד ל"סגר" או לחג הבא.