ג'בע (ליל), חיזמה, קלנדיה, יום א' 11.4.10, אחה"צ
בדרך לירושלים, בכביש מס' 1, ראינו 6 משאיות נושאות טנקים יורדות לשפלה ותהינו מאיפה תיפתח עלינו הרעה.
15:30 - קלנדיה: כאשר הגענו לקלנדיה המחסום היה ריק למדי, אולי בגלל מזג האוויר - סופת החול הנוראית שפקדה את כל הארץ. שלושה מסלולים (2,3 ו-4) היו פעילים ולקח לנו כ-2 דקות לעבור את המחסום ולצאת לכיכר הדרומית.
אמבולנס מבי"ח מוקאסד המתין להגעת אמבולנס מפלסטין ובו תינוק בן 1.5 שנים עם בעיות לב, מלווה באמו, שהגיעו מג'נין. ראינו כיצד העבירו אותו מרכב לרכב כאשר החול המתעופף בטח לא הוסיף לבריאותו.
איך שאמבולנסים אלה נסעו, הגיע עוד זוג אמבולנסים, הפעם עם תינוקת בת חודשיים מונשמת מבלון חמצן עקב בעיות נשימה. גם את המסכנה הזאת העבירו גב-אל-גב בתוך כל הלכלוך המתעופף. האם ליוותה את התינוקת אבל אביה, גבר פלסטיני צעיר, נאלץ להיפרד ממנה ליד הגדר כי לפלסטינים צעירים לא מרשים להיכנס ל
ישראל.
הפרמדיק שלקח את התינוקת טרח להסביר לנו שמתאמת הבריאות דליה באסה איננה כל-יכולה ולמעשה היא פועלת כחותמת גומי להחלטות השב"כ.
15:45: מרחוק יכולנו לראות שתור הרכבים בעטרות מנה כ-10 מכוניות.
15:55: התור בעטרות כבר התארך ונמשך עד מעבר לעיקול.
16:00: בחזרה בסככה הצפונית, החיילת בבודקה השולטת בקרוסלות יוצאת להפסקה ונועלת את הקרוסלות כך שתוך דקות ספורות נוצר תור ארוך למרות שניתן לראות שאין כמעט אנשים במעברים הפנימיים. מזל שההפסקה הייתה קצרה והחיילת חזרה תוך 5 דקות.
קרן, תיירת שביקרה בשכם, סיפרה על פלסטיני צעיר השוכב חסר הכרה במצב קריטי בבי"ח מקומי לאחר שהותקף ע"י מתנחלים ששפכו עליו (על ראשו ופרצופו) חומר חומצתי. לא ידוע אפילו שמו ולמי לדווח כי האדם חסר הכרה (כנראה שהאנשים שהביאו אותו לביה"ח דיווחו שהותקף בידי מתנחלים).
17:10: המחסום עדיין ריק למדי. הלכנו לבדוק אם נשים יכולות לעבור במסלול מס' 4, או שהוא רק לגברים. אני הצלחתי לעבור בלי בעיות, אבל המגנטומטר תפס את תמר ולא הרפה למרות ששפכה את כל חפציה למסוע. החיילים הורו לה לגשת למסלול מס' 3 שם ישבו חיילות שיכלו לבדוק אותה. החיילים הכחישו שהמיכשור שלהם פגום ושצה"ל לא מתקן אותו כבר מספר חודשים, אולם התוצאה היא שרק שני מעברים פועלים כי השלישי לא עובד כהלכה.
17:20: כבר החלטנו להתקפל כשראינו שיש עוד אמבולנס בכיכר הדרומית. הפעם החזירו אישה ששברה את האגן מבי"ח מוקאסד לביה"ח ברמאללה. גם היא סבלה מהלכלוך וחוסר כבוד לפרטיותה והייתה חשופה למבטים של כל העוברים ושבים.
17:30: עזבנו את קלנדיה. בדרך לירושלים עברנו בליל/ג'בע ובמחסום חיזמה. לא היו תורים של מכוניות.