ג'בע (ליל), עטארה, קלנדיה, יום א' 21.3.10, אחה"צ

צופות: 
רוני המרמן ותמר פלישמן (צילום ודיווח)
21/03/2010
|
אחה"צ

"למה עושים ככה? - אנשים מחפשים רק על האוכל" /  כמה חיילים מאיישים מחסום לא קיים?

מחסום קלנדיה
בשקט בשקט, כגנבים בלילה, עם שחר יום השישי הוטל סגרinfo-icon חלקי במחסום קלנדיה למשך ימי סוף השבוע.

כל מי שטרם חל יום הולדתו ה-50 נמנע מעברו. ההשלכה בפועל היתה: מי שיצא מביתו עם הנץ החמה כדי להגיע למקום עבודתו, אבדו שני ימי עבודה נוספים על אלו שהפסיד בשבועות האחרונים בשל סגרי הפורים ושליפות שר הביטחון, והוא הרי אמור לשבות מאונס גם בחודש בקרוב המשופע בחגי ישראל וסגריו.

ההודעה על החלת הסגר נמסרה רק עם שחר יום השישי - "זה בשביל שהפועלים לא יעברו יום קודם וישנו בירושלים",  הסביר לנו מכר הבקיא בפרטי המציאות והתנהלות הכיבוש, שהוסיף וסיפר שנהוג בין מעסיקי הפועלים מהשטחים לנכות משכרם (לגזול מהם) 600 ₪ לחודש עבור השגת אישור העבודה. יש מעסיקים המפקיעים גם את הסכום המופקע הזה ולוקחים לכיסם 1,500 ₪ משכרו החודשי של המועסק.

לאחר כל הקנסות, הסגרים (שבעטים מפסידים האנשים ימי עבודה) והגזל הנלווה, במה מאכילים האנשים את הפיות הרעבים בבית?

- או כמו שהתבטא בן שיחנו:"למה עושים ככה? אנשים מחפשים רק על האוכל".

 

- בכיכר הדרומית, ליד מחנה הפליטים חנה רכב צבאי. שלושה לובשי מדים ירדו ממנו: שני סרנים וחפ"ש. סרן אחד העביר את חברו תדריך על השטח, תוך שהוא מצביע לכל כווני רוחות השמים בעוד החייל מאבטח את שניהם.

אמרנו לסרן ה"מוסבר" שגם לנו תובנות שנשמח ליידע אותו בהן (אנחנו הרי ותיקות ומכירות אם לא יותר, אז לא פחות טוב את השטח על מורכבותו), הצעתנו, שלא למרבה ההפתעה, נדחתה על המוכר השקדים צילום תמר פליישמןסף. 

את איברהים שבא כל הדרך מעירו חברון ויושב דרך קבע עם עגלתו הרעועה בצמוד למסלול הרכבים כשהוא מציע תירס חם לתקועים בפקקים, לא ראינו מזה זמן.  השבוע שב למקומו הקבוע כשהוא מסביר את פשר היעדרותו:"אין תירס עכשיו, אז אני מוכר שקדים ירוקים..." - מהמאלתרים והשורדים.

מחסום עטרה/ביר-זית: כמה חיילים מאיישים מחסום לא קיים?

מחסום זה הוסר בהבל פיו של ברק שר הביטחון לפני חודשים רבים.  

בפועל, מאז ההכרזה הנ"ל, מגדל תצפית צילום תמר פלישמןהאורות דולקים וטרטור הגנרטור נשמע למרחוק, המתחם סביב הפילבוקס (מגדל תצפית) נצור ונעול והחיילים צפונים בו ובפילבוקס שמעליו. הפלסטינים אמנם חולפים על פניו ברכביהם ללא בדיקה, אלא שזה לא המצב תמיד. לעיתים החיילים יורדים (אל העם) ומשליטים מרותם על העוברים ועושים בהם כרצונם.

מעידים על כך שפע התרמילים הריקים הפזורים סביב המחסום. תרמילים שנורו מרובה באש חיה וכאלו שנורו מכלים המכונים בעגה הצבאים: אלפה (אמצעים לפיזור הפגנות). גם ארגז שהכיל רימוני אלפה מצאנו בעמדה הריקה הסמוכה.

הפלסטינים אינם מעיזים לעצור במקום וחולפים על

פני המחסום במהירות, מקוים לא ליפול קורבן לגחמות המתעמרים בהם.
מחסום ג'בע
שבנו למחסום מכביש 60 כדי לעמת את המוצבים בו עם הצו האוסר על יהודים לנסוע לכוון קלנדיה. למרבה האבסורד, אנחנו תמיד מגיעות אליו מהצד ההופכי, מכוון קלנדיה ובכך אין כך בעיה.

"אנחנו נוסעות לאר-רם"- השבנו לחייל ששאל באשר ליעדנו.

"אתן יודעות ששם זה שטח A?"

הארנו את עיניו ויידענו אותו בעובדות הגיאוגרפיות לאשורן. החייל ומפקדו התעקשו ש"יש חוק כזה" האוסר נסיעת יהודים בהמשך הדרך. אין "חוק" טענו לעומתם, אם כבר אז יש צו אותו ביקשנו לראות ולצלם.

הוזמנו לחנות בתוך המחסום. המפקד פשפש בתיק ניירות, בדק גם בארגז עליו מודפס :"אלפה" (גם פה ערוכים ומצוידים באמצעים לפיזור הפגנות), ומשלא מצא את שחיפש אמר:"נו טוב, תיסעו..."
- נסענו. האם זה תקדים? העתיד יוכיח.