בית פוריכ, דיר שאראף (חביות), חווארה, יום א' 28.2.10, אחה"צ

צופות: 
גלית ג. וטל ה. (מדווחת)
28/02/2010
|
אחה"צ
מחסום צומת תפוח/ זעתרה – פתוח לכל הכיוונים, אין הצטברות מכוניות.

מחסום חווארה 15:15
ושוב המחסום פשט ולבש צורה: תמרורי תנועה חדשים כאילו בלב העיר אנחנו, עם שלט עצור ושלטי אין כניסה המכוונים לרכב הנכנס לשכם במסלול הרכב היוצא, סדר מופתי, צבעים טריים. הגשם והסגריר שולטים היום בגזרה, מעט מאוד תנועת רכב, וכלבים וכלבניות לא נראו בשטח. דברי הבלע "ברוך שלא עשני גוי" עדיין מתנוססים במלוא תשחורתם על חומת הבטון של המחצבה מול מתחם המחסום. הצבא לא רואה לעצמו כמובן חובה למחקם ובכך, נותן גושפנקא כתומך/מזדהה/אפוטרופוס של הסיסמא.אותנו זה לא מפתיע אך להתעלם אי אפשר.

כמובן שכמדי כמעט שבוע בשבוע נזעק מפקד המחסום לעברנו, שואל מי ומה אנחנו (יחי התום...) ומודיע לנו חגיגית שהמחסום מתחיל "שמה" – בבטונאדה הרחוקה. אנחנו מציעות לו להתקשר לדרגים, אנחנו מהנקודה
הרגילה שלנו לא נזוז.

מדי פעם "תשאול" של איזה נהג מכונית יוצאת מתארך ואז נוצר תור לא ארוך של כעשר מכוניות אך אלה
משתחררות די מהר.

מחסום בית פוריק 15:50
נוף מרהיב, גשם ועזובה. רק זכוכיות חלון מגדל התצפית הצבאי מנצנצות לרגע, ומזכירות את נוכחותהצבא השומר מכאן על פנקס שנקין דרך הים ורחביה.

מחסום דיר שרף (חביות) 16:15
לשמחתנו, לא חיילים ולא בדיקות.


ליהודים הייתה שמחה ואורה, לפלסטינים סגרinfo-icon. ואם סגר – אין מעבר פועלים, ואנחנו חזרנו ארצה ללא ביקור בירתח.