עטרות, קלנדיה, יום ג' 16.3.10, אחה"צ

צופות: 
יעל י. אילנה ד. (מדווחת)
16/03/2010
|
אחה"צ

  
 
14.00 - 17.00בית אכסא, גבעת זאב, ביתוניה, עטרות, קלנדיה
 
מהומות וסגרים בעיר כולה. תהינו לאן לנסוע מבלי לסכן את הרכב שלנו.
הפניה לבית איכסא מכביש רמות עוד יותר בעייתית משהייתה. במחסום עמדו כמה חיילים אך לא עוכבנו. רק מכונית אחת חנתה בתחילת הדרך. מצב הכביש התדרדר מאד בעקבות הגשמים והמהמורות עמוקות מאד. לקחנו פלשתיני מחיזמה במכוניתנו שבא לחפש (לשווא) עבודה בבית אכסא עברנו אתו את המחסום מבלי שאיש הרגיש בכך. רק שתי מכוניות מלבדנו עברו וגם הן ללא כל עיכוב. בכניסה לכפר יש שלט צהוב גדול המודיע לישראלים שאסור להם להביא מכוניות לתיקון בית אכסא. גם שלטים ירוקים חדשים מברכים את הנכנסים לכפר. הטרמפיסט שלנו הראה לנו את הדרך לכביש התת קרקעי אותו החמצנו בפעם הקודמת וסיפר לנו גם שרואיין על ידי תמי ואיה למחסנמילים. הוא היה אסור שנים רבות והשלים תואר אוניברסיטאי בכלא. בסופה של הנסיעה ביקש מאתנו כסף (ועוד כסף), ובכך קלקל את הרושם הטוב שעשה. בדרכנו חזרה נעצרנו במחסום רק בכדי לקבל ברכה מהחיילים, לא היו מכוניות מלבדנו.
מחסום גבעת זאב היה ריק והיה ברור שבגלל הסגר לא היה אף יוצא ובא.
לעומת זאת בביתוניה, הנקראת עתה מעבר עופר, יש גדר חדשה לפני המחסום ושורה ארוכה של משאיות הנושאות מרכולתן לגדה המערבית עומדות לפניה. תופעה טיפוסית; הכלכלה הישראלית פועלת כסדרה בעוד שהפלשתינים אינם מורשים לעבוד.
במחסום עטרות עמדו רק שני חיילים ושוטרת אחת, שבדקה בקפדנות כל מכונית. באזור התעשייה נעשה שיפוץ של הכבישים, המבנים עדיין במצב ירוד מאד.
מעולם לא ראינו את מחסום קלנדיה ריק כל כך ומעט חששנו להחנות את מכוניתנו. בחניית האוטובוסים עמדו עשרות מכוניות משטרה והאוטובוסים חנו בכביש הראשי. הבנייה בכיוון מערב נמשכת ומעבר המכובדים עדיין אינו מתפקד. פנינו למה שהיה בעבר המעבר ההומניטארי לתוך כפר קלנדיה שעתה הוא סגור על ידי גדרות תיל. הקרוון הקטן הוזז צפונה ושני חיילים של משמר הגבול אמרו לנו שהם נמצאים כאן רק בגלל המהומות. מכונית אבטחה חיכתה למכוניות של עובדי התעשייה האווירית וליוותה אותן עד ל"מקום מבטחים", כנראה עד לכביש הראשי. במחסום עטרות התארך מאד תור המכוניות והן נעו באיטיות.