דרום הר חברון, יום א' 7.3.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מיכל צ' ונורית ב'
07/03/2010
|
בוקר

חסימה שנפתחה צילום מיכל צדיק

רצ"ב דוח משמרת מיוחדת שעשינו היום - נורית, מוחמד נהגנו ואנוכי. נפגשנו עם אהוד קריניס מ"קבוצת הכפרים", חאמד מארגון OCHA ועזרא מתעיוש. הסיור התאפשר בזכות רכב שטח שקיבלה נורית בקיבוצה.
המאספר הוא אזור הספר של יאטא, הנמצא דרומית מזרחית להתנחלויות כרמל, מעון ומאחזים כמצפה יאיר. זהו אזור מדברי וקשה ובו גרים במספר כפרים קטנים בדואים, שגורשו ב1948 מאזור ערד, ותושבי יאטה, שהגיעו לפני עשרות שנים בעיקר אחרי חיפוש אחר מרעה טוב לצאן שלהם. הם גרים בעיקר במערות. כבר שנים רבות מנסה צה"ל לגרשם בטענה שזהו שטח אש. ממה שראינו זה עוד שטח שפרוץ לכל וחוץ מרוע לב והזנחה מכוונת לא קיים שם כלום. מכיוון שתנאי השטח כה קשים, לא ניתן שם לעבור ברכב רגיל, למרות שנפתחו לאחרונה כ-8 חסימות. לכן אנחנו נוכל להגיע לשם רק לעיתים רחוקות, אם וכאשר אנשי הקשר שלנו יודיעו לנו שסגרו את החסימות או שישנה הרעה נוספת ביחס של צה"ל לתושבי המקום. 
כתבה: מיכל, מחסום ווטש
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ביוזמה משותפת של קבוצת הכפרים ומחסום-ווטש דרום, יצאנו היום לסיור במסאפר יטא - לב אזור המערות של דרום הר-חברון.
את הסיור הדריכו חאמד מ-OCHA ועזרא מתעאויש. כזכור מדיווחינו הקודמים מן השנה שעברה: ישובי המסאפר נתונים בשנתיים האחרונות תחת לחץ כבד של הצבא הישראלי; הלחץ מטבחון של חדר מורים צילום מיכל צדיקמתבטא, בין השאר, בחסימות עפר רבות לאורך הצירים מרכזיים המחברים את ישובי המסאפר זה עם זה; וכמו-כן במרדפים בלתי-פוסקים של רכבי הצבא אחרי מבקשי עבודה המגיעים מאזור חברון, ונעים על צירים אלה בתקווה למצוא עבודה בישובי הנגב הישראלי. בעת סיורנו, באופן יוצא מן הכלל, הצבא לא הראה שום סימני נוכחות, אולי לכבוד ההופעה הראשונה של נשות מחסום ווטש באזור זה; עובדה שנוצלה היטב על-ידי התנועה הבלתי-פוסקת של רכבי הסובארו של מבקשי העבודה- תופעה היושבת כעת כעול על צווארם של תושבי הקבע של המסאפר.
החסימות עצמן היו פתוחות- סימן לכך שהמאבק בעניין פתיחתם, שהתנהל במישור המשפטי על-ידי עו"ד לימור יהודה מן האגודה לזכויות האזרח, נושא בינתיים פרי. יחד-עם-זאת, מצבה של דרך העפר המשמשת כדרך הראשית של אזור זה, קשה למדי, ובכמה מקומות (כפי שניתן להתרשם מן התמונות המצורפות) היא כמעט בלתי-עבירה אפילו לרכב שטח.
במהלך הסיור הגענו אל בית הספר היסודי (כיתות א-ד, 42 תלמידים), שנפתח השנה בישוב פחית בלב אזור המסאפר.
התמונות שצילמנו אומרות את הכל: מעבר לכוונות הטובות של אירגוני הסיוע שאיפשרו את פתיחת בית הספר הזה,
התשתיות שהועמדו על-ידם לצורך זה - כמה אוהלים, כיסאות ולוחות ומבני שירותים - הן כה מינימליות ולוקות וחסר,
עד שכעת, כחמישה חודשים מאז הפתיחה, פגעי מזג האוויר הפכו את המקום לבלתי-ראוי לחלוטין לשימוש.
דומה שלא תהיה זו הגזמה לומר שאין באזורנו (במזרח התיכון כולו) בית-ספר שנאלץ לפעול בתנאים כה קשים.
ואעפ"כ התלמידים ממשיכים להגיע למקום (אם כי לא בשעה שביקרנו בו), באמצעות הרכב שנקנה לאחרונה בתרומות
שסייענו בהשגתן.
אנחנו מודים למיכל ולנורית ממחסום ווטש דרום שהגיעו לסיור, ומקווים שמכאן ואילך, אזור המסאפר יעלה על מפת
הסיורים הקבועה של ארגון חשוב זה.

כתב: אהוד, קבוצת הכפרים