חמרה, תיאסיר, יום ד' 24.2.10, אחה"צ

צופות: 
רויטל ס., רחל ח. (מדווחת)
24/02/2010
|
אחה"צ

15:30 – 13:40
הבקעה עדיין ירוקה אם כי במורדות כבר משתלט צבע הסלעים על הירוק. עדרי הכבשים ממלאים את תפקידם בתמונות של הנוף המרהיב. עדין יש פריחה, הרבה חרציות. פרקנו חבילות בגדים, הפעם ליד חמאם אל מליח. הגיעה אשה מהמאהל שליד הבתים,  התיישבה על החבילות ולא הסכימה שמישהי (כנראה ממשפחה אחרת) תיקח גם היא. ניסינו לפשר. המעמד היה כמובן מאוד לא נעים. כי המצוקה גדולה.

מחסום תיאסיר 13:40
ממזרח לכביש הכניסה לבסיס עמדה מונית לבנה, בתוכה ישבו שתי נשים יפאניות. הן מתנדבות בטובאס שהגיעו לתקופה של שנה ושמונה חודשים. מאוחר יותר שמנו לב שהמונית נושאת לוחית זיהוי ישראלית וגם למדנו שהנהג מבית שאן ("ומה אתם עושות כאן?"). מונית פלסטינית מטובאס תאסוף בהמשך את השתיים.
רכב הסעה של תלמידים נבדק והתלמידים חצו את המחסום ברגל. למרות המרחק המולת הילדים נראתה ונשמעה. לאט לאט הגיעו הילדים אלינו והקיפו אותנו בשאלות ותהיות. משהו בנו מאוד הצחיק אותם. הם מחמאם אל מליח, 6-10. ביקשו שנביא ילקוטים והראו את הרצועות הקרועות בילקוטים שנשאו על גבם. שאלו אם יש לנו אוכל. ארבע בנות מבוגרות יותר צפו בנו ממרחק. אחד מנהגי המשאיות שחנה לידינו עד שהחיילים יסמנו לו להתקרב, ביקש מהילדים להתנהג בנימוס. לבסוף הגיע גם רכב ההסעה והילדים הרועשים עזבו. לאחר הילדים עברו עוד 3-4 מוניות טרנזיטים. אחד ציין שהפעם עבר מהר כי אנחנו כאן. ברגיל – הוא מחכה לפעמים חצי שעה לפעמים יותר (אין לנו דרך לבדוק את דבריו, כי התנועה הדלילה באמת זרמה לה בקצב מחסומי, שלא ניכר בו עיכוב לשם עיכוב).
גם הפעם עברו רכבי צבא לכיוון מערב והמקומיים אמרו שיש בהמשך מקומות צבאיים, ולא, חיילים לא מסתובבים בתיאסיר או בטובאס.
 
14:30 הכביש ריק. שומעים את השקט. עזבנו לכיוון מחסום חמרה.
את השקט פילחו מטוסי קרב שנראו חולפים בשלשות. ממערב לכביש אלון אפשר לראות את שיפוץ סוללות העפר המקבילות לכביש, אשר הגשם והזמן השטיחו. שופל צבאי מרים את הסוללה וארבעה חמישה חיילים שומרים עליו. שער גוכיה ממול להתנחלות רועי סגור. מההתנחלות רועי יוצא רכב של האו"ם. מה עושה האו"ם ביישוב לא חוקי. האם מותר לו? מי יכול להשיב על השאלה הזו?

15:05 מחסום חמרה
שלט הדרכים שמורה לכיוון טובאס, נשאר נטוי. זה אחד מהעמודים שיסודותיו עורערו לפני שבועים בדחיפות של טרקטור. גזם העץ והשיחים שנעקרו עדין נמצאים במקום, יבשים כמובן (מחכים לסיגריה שתצית אותם). על שלט הדרכים שאמור להצביע לכיוון בית שאן מישהו רשם פל' ב' כבוד. שני השלטים שמעליו - בקעות ומחולה לא הושחתו. דגל של גדוד חרוב (מחצית תחתונה משולש שחור, מחצית עליונה משולש לבן עם ציור של כנפים).
קבוצת חיילים עם חולצות T שחורות רשום המספר 603 לצד חתול-הלוגו של בובקאט, עסוקים בהקמת גדר שתקיף את העמדה החפורה שמצפון-מערב לצומת. למעשה כל אזור המחסום עובר עכשיו גידור מחדש. סביב הרחבה (שסלילתה כבר הסתיימה) חפורים בורות לעמודים. חבל מתוח מסביב, והרשתות מונחות בערמה. מישהו ממשיך "לעשות כאן קופה" (ולי אין שום פטור ממס).
בצומת - תנועה ערה של מכוניות ישראליות לשני הכיוונים. פולקסווגן פולו כחולה חוצה במהירות את הצומת (פנייה שמאלה) כמעט מתחככת באחרת שבאה מולה, והנהג לא שוכח להוציא מולינו אצבע גסה. היוצאים מהבידוק – חגורותיהם בידיהם, תוך כדי הליכה, הם עסוקים בהשחלתן למכנסים.
נמצאות שם בנות עם כובעי מצחייה שחורים. אחת מהן מקפיצה כלב לתוך המכוניות. אחד העוברים מספר שלפעמים החיילים טובים לפעמים פחות, ולפעמים הם "חרא בלבן". הוא חי עם המשפחה והצאן בגבעות שממזרח ועובר הרבה פעמים. הוא אומר שכל שבוע מתחלפים חיילים. הוא מציין שהיום יש גם בנות (כלבניות)  וכלב.
ראינו  רכב פלסטיני חדש לגמרי ועליו הלוגו והכתובת של "בית-אריזה בקעות" נוסע מערבה. גם מכוניות צבאיות חלפו מערבה, למרות השלטים האדומים האוסרים על כניסה לשטח הרשות הפלסטינית (A).  15:50 עזבנו

בדרכנו ראינו את שופל הסוללות עובד במלוא המרץ. הפולו הכחולה חתכה אותנו במהירות תוך שהנהג מדגיש את תנועותיו – הפעם הוא צילם אותנו בסלולארי שלו. מהצד, מקדימה, ואולי גם מאחור. הוא נסע כה מהר, שאי אפשר היה לרשום את מספרו.