דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 23.2.10, בוקר

צופות: 
מיכל צ. (מצלמת) ותמר ג.
23/02/2010
|
בוקר

חברון עיקול 160 מתיחות לקראת יום חמישי צילום מיכל צדיק

מתיחות גדולה בכל מקום.

כבר בהתקרבנו לעיקול 160, אנחנו שומעות קולות ירי. זו הפעם הראשונה שאנו עדות בזמן אמת לעימותים כאלה בין הצבא לבין האזרחים הפלסטינים.

שני ג'יפים משוריינים חוסמים את המעבר לשכונת ג'אבל ג'והאר. במורד הרחוב החיילים רצים ויורים בכלים לפיזור הפגנות – רימוני עשן וכדורי גומי; צועקים אל העוברים והשבים – בעיקר ילדים ההולכים לבית הספר ונשים - "רוח אל בית!"; החיילים אינם מגרשים אותנו אך מבקשים שנעמוד בצד הכביש כי זורקים שם אבנים. ליד המסגד אנו שומעות קולות של מפגינים, בעיקר קולות של צעירים.

המחזה סוריאליסטי לחלוטין: תושבי חברון אינם מראים סמני פחד, ומתנהלים כאילו כבר מורגלים באירועים מסוג זה. אנו רואות אישה עם שלושה ילדים קטנים המתעלמת לחלוטין מצעקות החיילים ועוברת בנחישות את המחסום בדרכה לכיוון המסגד. לעומת זאת, גבר צעיר עם ילדה קטנה בזרועותיו אומר לנו כי הוא צריך ללכת אתה למרפאה, אך הוא נשמע לקריאות החיילים ואינו עובר את המחסום. הוא מחכה.

לאחר זמן מה אנו ממשיכות לכיוון מחסום בית המרקחת כדי לבדוק את המצב שם.

בין עיקול 160 לבין מחסום בית המרקחת, הנקרא בפי המקומיים "מחסום קונטיינר", מתפרשות, בצורת חצי פרסה, שכונות ג'בל ג'והאר ושכונת רג'ב. מעליהן, על הגבעה, שכונת אבו סניינה. שתי שכונות אלה הן זירת ההתרחשויות הבוקר.

גם במחסום בית המרקחת מוצבים ג'יפים משוריינים והחיילים בכוננות כניסה. וגם שם, ממשיכים לעבור הילדים ההולכים לבית הספר, וסתם עוברים ושבים, כאילו שום דבר אינו קורה... אחד העוברים במקום מסכים לפלוט רק את המילים "המצב לא טוב", וממשיך בדרכו. אחד ממוכרי הכעכים מספר כי אתמול ההתרחשויות היו בתוך העיר העתיקה ו"היה יותר גרוע".

כאן אנו פוגשות בפטרול של ה-TIPH, והם אומרים כי המתיחות גדולה לקראת אירועי יום חמישי הקרוב ברחוב השוהאדה.

הערכתם של אנשי ה-TIPH שונה מהדיווחים באמצעי התקשורת שלנו, המייחסים את המתיחות רק להחלטות הממשלה ביום ראשון בנושא שדרוג מעמדה של מערת המכפלה.

בהמשך המסלול הרגיל שלנו בחברון (באופן מוזר) הכל שקט. אך בדרכנו חזרה, באזור כיכר גרוס, מתפרצת לפתע במהירות מכונית לכיוון נתיב הנסיעה שלנו. במצב של כמעט תאונה, מצליח נהגנו המוכשר מ. להטות את הרכב שלנו ימינה, ולמנוע התנגשות. ומי  ברכב שנע מולנו וכמעט פגע בנו? כמובן, ענת כהן, גם היא "חיילת  וותיקה" בשדה הקרב... על ציר ציון בדרך העולה לבית המריבה - שתי מכוניות של הצבא חוסמות את הדרך, אבל לא ראינו שום התרחשות חריגה שם. גם בציר ציון ובאזור גבעת החרסינה נמשכת שגרת החיים כאילו כלום לא קורה 500 מ משם. זה פשוט בלתי נתפס.

כך נראית חברון הבוקר. ובאווירה כבדה זאת אנו עוזבות. תנפת בנייה נופי ממרא צילום מיכל צדיק

 

ביציאה מקרית ארבע: שכונת נופי ממרא. הבנייה של בנין גדול בעיצומה. פועלים ערבים, ובולדוזר בפעולה. צילום משמאל

 

כביש 60

בכניסה להתנחלות שמעה: שלטים גדולים ומאירי עיניים: "בית - זה שמעה! למכירה בתים פרטיים" מצורפים גם  שמות ומספרי טלפון לפונים הפוטנציאליים.לכל המעוניין....

דורה: פילבוקס חדש מתנשא בראש הגבעה החולשת  על מבואותיה הדרומיים של -דורה ועל מתקן השב"כ.

מעבר סנסנה - מיתר

ב-06:30  המעבר מלא בשבעה אוטובוסים של משפחות אסירים בדרכם לכלא קציעות. בקהל המבקרים היום הרבה הורים מבוגרים, אמהות וילדים, ובידיהם כבודה רבה. אחד הנהגים אומר שהגיעו היום  לביקורים בכלא כ  300 נפש.

בצד הפלשתיני מתרבים דוכני הפלאפל, חנויות המכולת הארעיות, וריח הקפה נישא בחלל. הרוכלים מספרים לנו כי המצרך המבוקש ביותר הוא טונה, אך גם יוגורטים, עוגות, שתייה קלה. לפחות כאן – איש אינו מפריע לרוכלים ולקונים.

 

10:30 - בשובנו מחברון, אנו נעצרות במעבר כדי להיפרד משלומי. זה השבוע האחרון שלו בתפקיד מנהל המעבר. אנחנו מרגישות צורך להודות לו על עבודתו המסורה, הקשבתו ורצונו הכן לפתור בעיות ולהקל ככל יכולתו על חיי הפועלים   העוברים כאן. גם בצד הפלסטיני, כך אנו מספרות לו, מצטערים על עזיבתו: "כאשר שלומי פה – אין בעיות". שלומי עצמו נרגש ואומר כי קשה לו להיפרד מהמקום שהוא כה חשוב בחייו, ובו השקיע מאמצים ורצון טוב. הוא מוסיף כי "רק הידברות פנים אל פנים, בגובה העיניים ובלי פוליטיקה" הביאה לכך שבמעבר זה לא היו הפגנות או היתקלויות.

שלומי מוסר לנו את פרטי המנהל המחליף אותו ואנו מביעות תקווה כי  יורשו בתפקיד ימשיך לנהל את המעבר באותה דרך.