דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 2.3.10, בוקר

 6.30 -9.30

מעבר מיתר- סנסנה
6.45 השרוול כמעט ריק. אחרוני הפועלים עוברים לשמחתי. חששתי שאחרי הסגר המצב יהיה כמו בימי א', ולא  היא.
בסככה ממתינות  משפחות האסירים שהגיעו בשלושה אוטובוסים.
ב9.30, בשובנו חזרה, אנחנו רואים את אחרונות המשפחות עולות בחסות הצלב האדום לאוטבוסים בצד הישראלי.

חברון
לא צהלה ולא שמחה. השקט שלאחר הסערה. ניכרת בעיר חזרה לשגרה. אותם מראות "רגילים"של ילדים, זקנים ונשים עם תינוקות הולכים ברגל לכל מקום. כי בH2 אסור להם לנסוע. משמר הגבול וצ"הל (גדוד שמשון) עדיין ניצבים בכל המחסומים הרגילים.לשמחתנו לא מעכבים היום איש  ולא פותחים תיקים לילדים.
המתנחלים בשלהם. ע"י בית הדסה ממתינים מאובטחים ילדי ביה"ס והם דוהרים ברחוב השוהדא כיאה לאדוני הארץ.
במחסום בית מרקחת  מספרים לנו אנשי ארגוני השלום שגם הם לא הורשו לצאת מדירותיהם בעיר העתיקה בפורים, ואת רעש הצעדה שמעו היטב אך לא יכלו לראות דבר. הצעדה יצאה כידוע מקרית 4 דרך קטע מציר ציון (שבתקשורת ממשיכים להתעקש שהוא פתוח לפלסטינים) לציר המתפללים ומשם למערת המכפלה. עוד ספרו על ידידה פלשתינית שהיתה בבית המשפט עופר, כי בנה הקטין נעצר על ידוי אבנים, ושם נעזרה מאד בחברות מחסום ווטש. היא הביעה תקווה שהיום- יום ג' -  כשתסע שוב הוא כבר ישוחרר.... אשרי המאמין.

כביש 60
הבוקר מעורפל מאד ומראהו הרבה יותר מתאים למציאות מאשר מראה השקדיות הוורדרדות שכבר סיימו לפרוח.