מבוא דותן (אמריחה), עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 4.3.10, אחה"צ

צופות: 
רותי ח', שולה ב', נטע ג' (דיווח וצילום)
04/03/2010
|
אחה"צ

 


עוברים במחסום עאנין צילום נטע גולן
15:00 מחסום עאנין 
אנשים מעטים, ארבעה טרקטורים וחמור אחד ממתינים למעבר.
מספרים שוב על תלאות ההיתרים. (צילום)

15:20 כולם עברו. שערי המחסום ישארו פתוחים עד 15:30.

 15:30 מחסום שקד-טורה
תנועה רבה, יחסית, לשעה זו. אם עם ארבעה ילדים קטנים מגיעה
מדהר אל מלכ. אחד הילדים רץ לפניה למחסום. מרגיש שם 'כמו בבית'.
 16:00 מחסום ריחן-ברטעה

מגרש החנייה הפלסטיני 'מפוצץ' ממכוניות סוחרי ברטעה. יש מגרש
חנייה נוסף לא רחוק מהמחסום. אנחנו אפילו לא מנסות לחנות וממשיכות
לכיוון מחסום דותן.

16:10 מחסום דותן
הפילבוקסים בדרך למחסום אינם מאוישים. במחסום, הסמוך לצומת מבוא דותן על הכביש לג'נין, נבדקת מכונית אחת ונפתח הכיסוי של טנדר. מכוניות אחרות עוברות ללא בדיקה. חייל אומר שהמחסום מאויש מהבוקר עד הערב. לא רצה לפרט יותר לגבי המעבר בלילה.

16:20 למחסום מגיע טרנזיט מלא נשים, אלה תופרות שעובדות בברטעה המזרחית וגרות בג'נין. הן פותחות את חלונות המכונית ומברכות אותנו בשמחה, אנחנו מכרות ותיקות.

16:40 מחסום ריחן-ברטעה
מגרש החנייה הפלסטיני עדיין מלא וגדוש במכוניות. אנחנו חונות בחניון העליון הריק ויורדות בשרוול אל פתח הטרמינל. סטודנטיות ממרחב התפר שלומדות בשכם עולות לקראתנו. הרבה פועלים יורדים יחד איתנו. רק שני אשנבים פועלים בטרמינל והם אינם עומדים בלחץ הפועלים הממשיכים להגיע. לקראת השעה 17:00 כבר ממתינים כ-200 איש. שרון מנהל המעבר אומר לנו בטלחון שזה "יום חמישי". גם אחד הפועלים הממתינים אומר לנו "ככה זה ביום חמישי..." תוך מספר דקות נפתח אשנב ומגיע אחראי לפקח על הנעשה. אנשים, בעיקר נשים עם ילדים, עוברים מפעם לפעם מהגדה לכיוון ברטעה, כולם, בשני הכיוונים, עוברים באותה קרוסלה.
17:15 פועלים ממשיכים להגיע אך התור זורם מהר יותר.
פועל שגר בג'נין ועובד בתל אביב מתלונן על הנעשה במחסום ג'למה בבוקר ועל כך שפותחים שם רק ב 05:00. פועל אחר אומר שבמחסום אירתח יש הקלה מאז שפותחים ב 04:00.
17:30 אנחנו עוזבות.
שלוש מכוניות ממתינות למעבר לגדה ושלוש אחרות למעבר למרחב התפר. ילדים שממתינים עם אמהותיהם למעבר המכוניות מתנדנדים וגולשים בפארק השעשועים.. נהג, תושב ברטעה המזרחית, שממתין לנוסעים מספר לנו על קשיי הפרנסה. לדבריו השגשוג הגובר בברטעה המזרחית מעשיר בעיקר את כיסי הסוחרים שרובם אינם תושבי ברטעה עצמם אלא באים מרחבי הגדה. אלה דואגים לבני המשפחה שלהם ומעסיקים אותם בחנויות ובתעשיות הקלות ובמוסכים ובבנייה – ואילו בני המקום מתקשים למצוא פרנסה. היתר עבודה בישראל הוא חלום קשה מאוד להגשמה.