חבלה, חווארה, מעבר אליהו, ראס עטיה, יום ד' 24.2.10, בוקר

 6:30 – עברנו במעבר אליהו. המעבר היה כמעט ריק מפועלים. 

שער חבלה
6:45 – השער נפתח. בתור כ-50 אנשים, כולל כמה עגלות, משאיות וטרקטור. התור אמנם לא גדול, אך הבדיקה היא ידנית –כל פועל מראה ת.ז. ואישור יציאה ורושמים את שמו על דף. זה לוקח המון זמן ואנשים בתור מתחילים לריב.
המשפחה הראשונה שיצאה, זוג עם ילדה, הולכים לבי"ח שניידר. יצא פועל שיש לו פרדס ליד אלפי מנשה והוא צריך ללכת ברגל דרך הכביש. גם נשים עומדות בתור וצריכות לפתוח על החול את החבילות שלהן.

ראס עטייה
7:30 – תור קטן של אנשים. יוצא פועל ואומר, "איזה חיים קשים יש לנו".
מפקד המחסום מיהר לגשת אלינו ודרש שנצא מחוץ לשער, חזר ודרש ואנו סירבנו. אז הצטרף מ.צ. וסיפר שאתמול אמרו להם המפקדים לא לתת לנשות מחסוםווטש להכנס לתוך המחסום (לעבור את השער) ואם תסרבנה להפסיק לבדוק. (תג מחיר). חזרנו לאחור.. הגיעו 2 אוטובוסים ועברו בקלות.
ניגש אלינו פלשתינאי והתלונן על כך שהוא צריך אישור כדי לעבד את אדמתו.  כמו כן התלונן כי לקחו להם 45 דונם אדמה כך סתם. סיפר כי השער בחומה החדשה סגור בלילה, ואי אפשר להעביר חולה לבית חולים.

חווארה
9:00 – הגענו, ומפקד המחסום רץ לעצור אותנו. השטח היה ריק ועזבנו לאחר כמה דקות.
בדרכנו חזרה עברנו בצומת זעתרה/תפוח שהתנועה בו זרמה.
השערים במרדה וכיף חארת, היו פתוחים.