ארתאח (שער אפרים), חווארה, עורטא, יום ה' 11.2.10, אחה"צ

צופות: 
דליה ג., צביה ש., מקי ש., עמירה א. (מדווחת)
11/02/2010
|
אחה"צ

ביקור בכפרים כיפל חארס ועוורטא על הציר לחווארה                                              

  "אם אנחנו לא נראים – אנחנו לא רואים" הרב אשרמן במפגש בעוורטא היום.
יצאנו במסלול הרגיל שלנו אל חווארה. בדרך עצרנו בשני כפרים, ונחשפנו לבעיותיהם.
התחושה היתה שכל פלסטיני שפגשנו ושמענו את סיפורו, מקפל בתוכו שכבות של  פגיעה בגוף, בבריאות, ברכוש, במשאבי הטבע שלו. עוולות הכיבוש  נפרטות לסיפורי חיים. המפגש האישי יצר  קשרים חדשים מרגשים ומענינים.

 12:30 ארבע נשים במכונית של דליה. עוברות מחסום אירתאח/שער אפרים. מחליטות להיכנס לכיפ'ל חארס (בעיגול מול אריאל) בלי להכיר אף אדם. שער הברזל בכניסה לכפר פתוח היום ולא נראים חיילים.
אנו עוצרות בתחילת הכפר בפתח נגריה, ומתחילות לדבר עם מוחמד ג' (בעל נגריה) שעומד בפתח. 
 
הוא מספר על מעצר 4 נערים בימים האחרונים. מראה לנו סימני כתובות נאצה שנכתבו על דלת הברזל של ביתו, על חורי כדורים שהצבא ירה "כך סתם" על ביתו.  מראה את בוהן רגלו  שנקטעה, ומאז סובל מבעיה ברגל. הדבר ארע בעת מהומה בכפר, כאשר ברח מהצבא ונחבל.
 אנו מבקשות להגיע לראש המועצה והוא יוצר לנו את הקשר. מגיעות למעלה הכפר שם נמצאת המועצה. (בלדיה) ופוגשות בעבד רחום בוזייע המשמש מנכ"ל המועצה. בשיחה הוא מספר על המהומות שקרו בכפר ביום 20/4/09 כאשר אלפי מתנחלים (לדבריו כ-8000) עלו לקברים הנחשבים לקברים של כלב בן יפונה ויהושע, הנמצאים בבית הקברות המוסלמי. הרסו מצבות, צנורות, עמודי תאורה, מכוניות וחלונות בתים. 3-4 פעמים בשנה המתנחלים עולים לקברים ההם. הראה לנו בפלאפון את תנועת אלפי האנשים כפי שצילם. מ-פ-חיד... ראש המועצה הלך להתלונן במשטרת אריאל אך מאז לא היתה כל פעולה, פיצוי או תיקון. אח"כ סיפר על 4 העצורים שלא יודעים היכן  הם עצורים. הבטיח לתת לנו את שמותיהם עם מספרי ת.ז., כך שנוכל אולי, לעזור באיתור מקום מעצרם.

פרט מטריד: בחזרנו מהמועצה בסמוך לביה"ס, בשעת גמר הלימודים  12:30, עשרות תלמידים יצאו מביה"ס, נצמדו למכונית והחלו לזרוק עלינו אבנים. דליה נהגה בעוז ובמהירות דרך הכפר ונעלמנו להם. הילדים לא מבחינים שאנו יהודיות-שוחרות- צדק. למדנו לא להיכנס לכפר בשעה שהילדים יוצאים בהמוניהם מהלימודים הביתה.

זיהום אקולוגי במטע זיתים מר בוזייע סיפר על אשפה ששפכו בימים האחרונים בשטח החקלאי. מומחה שלהם טען שזו פסולת מסרטנת. נסענו לכרם זיתים בדרך לכפר חארס לראות את גל האשפה. 3 ערמות פסולת תעשייתית שפוכות במטע. כיון שהיינו עם צביה היא יכלה לזהות שאלו הם משקעים מתהליכים של תעשיות כימיות כמו תחמוצות ברזל, גפרית, נראים לה מסוכנים. צביה תתקשר עם מומחה של ארגון "אדם, טבע, ודין" לחקור את טיבה של הפסולת.  (צילמנו בסטילס ובוידיאו). 

היום אין מחסומי פתע שבאים והולכים בשרירותיות, בדרך לחארס.מגיע אלינו בחור צעיר שלו מתקן שטיפת רכב ליד הכביש. קיבל צו הריסה למתקן "עקב קרבתו לכביש" וגם החרימו לו כלי עבודה יקרים."חשד לעיסוק בפלילים" למה? ככה. הרושם שלנו שהמגמה היא  לגזול פרנסה אפשרית... הוא נמצא בהתדיינות עם המנהל והראה לנו ניירות.
 
 חווארה הפעם אנו מסייעות לפרנסת בסמה, אלמנה אם ל – 8 ילדים. בומה  סייע לה להתקין חנות לבגדי יד שניה. צביה השיגה שקים של בגדים בעזרת חברת קיבוץ כברי. עם הגיענו - קבוצה של נשים מגיעה לחנות ומחייבות אותנו לשבת, לשתות ולדבר. זו פעם ראשונה שאנו יושבות במעגל נשים (לא רק עם גברים כהרגלנו) והרבה צחוק נשמע.

עוורטא
לעוורטא הגענו לאחר קביעה מראש עם מועייד  – סטודנט להיסטוריה ודתות באוניברסיטת א-נג'אח בשכם.  
מדבר עברית היטב. קבענו פגישה בביתו ליד בית הקברות שחולל לפני 3 שבועות ע"י מתנחלים וחרדים.
כזכור ביתו חולל במקביל ע"י הצבא שבא "לשמור על המתפללים". כספו ופלפונים כמעט ונגנבו. 
קישרנו בינו ובין עזמי מ"יש דין" והוא מסייע להם להגיש תביעה נגד הצבא.
משפחתו קיבלה אותנו עם תה מרמיה מהגינה ביום שמשי. בעוד אנו יושבות עם בני המשפחה, הופיעה משלחת של "רבנים שומרי משפט", הרב אשרמן וזכריה עם האני ראש המועצה העכשווי. המסקנה של רב אשרמן מפעילותו הבלתי נלאית בגדה היא שעלינו להיראות בכפרים. עד כמה שאפשר יותר:
"אם אנחנו לא נראים – אנו לא רואים".
סיכמנו עם מועייד שיקשר אותנו לנציגי כפרים נוספים במרחב חווארה: ביתא פוקא וביתא תחתא ואולי עוד כפרים באיזור, אליהם נוכל להגיע בקלות יחסית. בעזרת הקשרים שניצור נוכל להעלות ולפרסם  את אותם ארועי הפרות זכויות הקורים באלימות הכיבוש. אירועים אלה העין לא רואה אותם בסיורי המחסומים לאורך הכבישים. הצילומים הם מהפסולת בכיפל-חארס ומבית הקברות בעווארטא.
צילומי המפגש עם הנשים בחווארה - בוידיאו בלבד, ולכן אינן כאן.