דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 9.2.10, בוקר

06:30 – 10:30

מעבר מיתר - סנסנה

השרוול כבר ריק. שני אוטובוסים של משפחות אסירים כבר הגיעו, והמשפחות מחכות בסככה.

אבל האנשים מקדמים את פנינו:  "איפה הייתן ביום ראשון? היה בלגן. פינו אנשים לבית חולים!" אנו מבררות את הפרטים, ואז מסתבר כי ביום ראשון העומס גדול יותר ואנשים לחוצים להגיע בזמן לעבודה. כתוצאה מכך – הם מצטופפים בצורה מסוכנת בקרוסלה. אכן – אדם אחד נמחץ והיה צורך לפנותו לבית החולים.

לאור זאת החלטנו לשקול מחדש הוצאת משמרת מיוחדת למעבר מיתר בימי ראשון בשעה 05:00.

כביש 60

המראות המדכאים הרגילים של עשרות ילדים צועדים בשולי הכביש ומסתכנים בדרכם לבית הספר.

 בשביל המוליך לכפר סימיה תלויה כרזה גדולה בערבית. מ' נהגנו מתרגם: "ברכות לאיברהים על שובו מהכלא בתום 12 שנות מאסר". על בית במעלה הגבעה אנו רואות אותה כרזה. כנראה שזה ביתו של אברהים. האירוניה זועקת לשמיים, כי מול הכרזה, בצד השני של כביש 60, חקוקה על אבן גדולה מודעה: "בס"ד; חומרי בנין בשמעה" כולל מספר טלפון נייד למעוניינים.

בהמשך הכביש שמחנו לראות כי החסימה לקלילקיס נפתחה. דרך העפר נראית כבושה, והאבנים הגדולות הוזזו באמצעות ציוד כבד. אפשר היה להשקיע קצת יותר בפתיחת הציר, אך גם זו לטובה.

חברון

 בשכונת "נופי ממרא", בכניסה לקריית ארבע, אנו מבחינות בפעילות בנייה נמרצת. איפה ההקפאה? על הגבעה ממול,

מהעבר השני, נראה גידול בהיאחזות שצמחה שם לאחרונה.

חברון שקטה. הכיבוש מתנהל בשקט. רוב המחסומים מאוישים ע"י חיילי גדוד "שמשון", למעט מחסומי בית המרקחת ומערת המכפלה. שם נמצאים חיילי משמר הגבול.

במחסום בית המרקחת תחמו בצורה מוחלטת את המעבר שעל המדרכה בין H1 ל-H2. חיילים אדיבים ממשמר הגבול מסבירים לנו בסבלנות וחביבות: "לאחרונה היו מקרים שאנשים ניסו לחמוק מהחובה לעבור דרך המגנומטר, ואפילו מצאו אצל מישהו סכין, והאשימו אותנו שלא בדקנו אותו כמו שצריך. עכשיו, כולם חייבים לעבור דרכנו."

בסוף המשמרת נסענו ל"משרד" שלנו, שם נפרדו ידידינו הפלשתינאים מחגית היוצאת לאוסטרליה. היה נעים ומרגש.