ארתאח (שער אפרים), ג'וברה (כפריאת), יום ג' 9.2.10, אחה"צ

צופות: 
אליס פ., יפה ודידיקה י. (מדווחת) מתרגם: צ'רלס ק.
09/02/2010
|
אחה"צ

 התחלנו את המשמרת מצפון, לכיוון אירתאח, אך מאחר שאנו מתחילות לרוב מהדרום, הלכנו לאיבוד ונסענו צפונה מדי, עד לשוויכה.  ניסינו לחצות את חומת ההפרדה בשער שוויכה, בדרך חזרה לטולכרם, אך הוא היה סגור.  נסענו לבית היחיד בשוויכה שנותר בצד הזה של החומה, מנותק מהכפר, ושאלנו את בני המשפחה מתי נפתח השער.  הם אמרו כי הוא נפתח למספר דקות בשעה 07:00, 14:00 ו-16:00, אך לדעתם לא יתנו לנו לעבור בו כי הוא משמש בעיקר את המשפחה הזו, שיש לה אישור מיוחד.

ניסינו את המחסום בניצני עוז אך גם בו לא הרשו לנו להשתמש, אז חזרנו לחפש את הדרך הרגילה לאירתאח.

אירתאח

הגענו למחסום בשעה 16:00.  קודם עברנו ליד אזור המטענים, שהיה שקט ועמד להסגר.  אז נסענו לצד האחורי של מחסום הולכי הרגל וראינו טפטוף של אנשים יוצאים.  לא היו ממתינים להכנס.

האזור הקדמי היה צפוף מאוד.  הקרוסלה נפתחה למספר שניות בלבד, כך שרק אנשים מעטים עברו בה, ואז נסגרה שוב, כך שהתהליך היה איטי, וככל שמספר המגיעים עלה, גברה הצפיפות.  היו שהתייאשו וישבו בצד.  הם אמרו כי העדיפו להמתין מעבר לשעה חמש, במקום לנסות לעבור.  הפרוזדור המוביל לכניסה היה מלא כמעט עד למגרש החנייה.  אי אפשר היה לספור את האנשים.  דברנו עם אחד השומרים, שסירב לקרוא למנהל המחסום, ואמר כי יעביר את בקשתינו להאיץ את התהליך.

ג'ובארה

בקשנו לקבל את המפתח כדי להכנס לכפר, אך סורבנו ללא הסבר.  נסינו להסביר כי אנו עוברות בשער לעיתים קרובות, עם אישור, אך ללא הואיל.  המשכנו לטולכרם.

טולכרם

המחסום נראה נטוש, אם כי יתכן וחיילים נכחו במגדל.  מכוניות אחדות נכנסו ויצאו ללא בדיקה.