ארתאח (שער אפרים), דיר שאראף (חביות), חבלה, ענבתא, יום ה' 21.1.10, אחה"צ

צופות: 
אלינור ד., יהודית ל. (מדווחת, מצלמת)
21/01/2010
|
אחה"צ

 1355 מחסום חבלה – השער החקלאי סגור.

1410 התנחלות שבות עמי –אדם נושא חבילה הולך במרץ בתוך החלקה לכיוון הבית. קרוב לוודאי שזה שוב מתנחל.

1415 מחסום החביות (דיר שאראף) – אין חיילים בעמדה. רכב ובו חיילים המתבוננים בנו, חונה קרוב, בפנייה של הכביש החדש המיועד למתנחלי שבי שומרון בלבד. כביש אפרטהייד.

ליד הפנייה מכביש 60 לכיוון הכפר בית ליד תקוע דגל ישראל לציון המקום בו נורה מתנחל לפני  כחודש.

1420 מחסום ענבתא – רכבים נוסעים בשני הנתיבים באור ירוק של רמזור. לא ראינו חיילים בעמדות. נוכחנו כבר בעבר שמגדל השמירה מאויש (אך קשה לראות).

1440 מחסום ארתח (שער אפרים) – אפילו שכמעט ואין בחנייה מראים אישורי מחלה עוד לפני שעובריםרכבי הסעה של פועלים החוזרים מהעבודה – יש תור בכניסה למחסום. הפלסטינים אומרים לנו שמחכים כבר חצי שעה ליד הקרוסלה. יכולנו לראות מעבר לחומה את המאבטחים עומדים ומשוחחים ביניהם, מחוץ למכלאות. לממתינים אמרו שהמחשב לא עובד.

אחד הפועלים אומר (כתגובה לדברי שלא נותנים לנו להיכנס פנימה ולראות מה קורה שם): "הלוואי שלא תכנסי – ראית בטלוויזיה איך מעבירים חזירים ממקום למקום? ככה אותנו."

מהעבר השני, במעבר אל ישראל, עומדים שלושה גברים בבוץ מול קרוסלותinfo-icon סגורות כבר שעה. ניסינו להיעזר במוקד ההומניטרי, במת"ק טולכרם, בקריאות אל עבר המצלמות במקום, אך ללא הועיל. עד שסוף סוף התאפשר להיכנס, נשמעו הוראות ברמקולים בעברית. כשאחד מהעוברים ניסה להגיד שהם אינם דוברי עברית - נענה בגסות ברמקול: "אני מנהל פה את המקום לא אתה!"

כל זה מתנהל לפני שלט ענק המכריז בערבית עברית ואנגלית: התקווה של כולנו .
חוזרים מביקורים אסירים פלסטינים בישראל
1515 ליד קרוסלת היוצאים מישראל מתהווה תור, רובם חוזרים מביקור בבית הכלא. בבת אחת הכניסו את כולם. האם נוכחותנו עזרה? (צילום משמאל)


הלכנו שוב אל קרוסלות הכניסה לישראל כי מונית ונוסעיה - אשה וילדים קטנים, חיכו במגרש החנייה לאבא הפלסטיני שנאלץ לעבור באירתח אך נאלץ לעמוד לפני קרוסלות הכניסה מבלי שיתאפשר לו להיכנס בכלל למתחם הבדיקה.
לו, לאשה מבוגרת ולעוד אדם נאמר ברמקול : "תראו את האישור," כל זה עוד לפני בכלל שהקרוסלות נפתחו .

1550 נפתחה קרוסלת הכניסה למתחם הבדיקות.  אולם האשה כבר הלכה משם.