עזון עתמה, יום ה' 31.12.09, בוקר

צופות: 
צופות ומדווחות: אסתי ו. ונאוה א. צפתה וצילמה: מרים ש.
31/12/2009
|
בוקר

 06:35
שני תורי המתנה, אחד בשרוול המרושת מול המ"צ בקובה מול המחשב, והשני מול השער הפתוח. נרשמים על דף נייר אצל החייל שבסככה. שני חיילים נוספים שומרים על הרושמים ומפקדת המחסום מצטרפת לרושמים "רק כשיש לחץ".
גם היא לא יכולה להסביר לנו את ההגיון שברישום כי הוא לא מונע את היוצאים לנסוע לתל אביב ולא לאתרי הבנייה המוקפאת במרחב התפר.

אגב, לפי במספר הרב של פועלי הבניין היוצאים מדי בוקר להתנחלויות נראה שההקפאה הפשירה מזמן או שהיא קיימת רק בעיתון.

שני התורים אינם מאד ארוכים אך ללא מסתור. אני תוהה מה היה שם אתמול כשירד מבול.  מעניין אם אפשר להעביר את הסככה המדוגמת מחווארה לעזון.

אחד הפועלים שעבר את התור מלא כעס: "איך אפשר לעשות שלום כשכל הזמן רק לוחצים אותנו. כל מי שעומד כאן  בתור כל בוקר וכל ערב ילמד את ילדיו לא להאמין לישראלים שמבטיחים לנו הקלות".

ליד החיילים חמור וילד מעוכב. לדבריהם הילד שהה כל הלילה מחוץ לכפר ולכן נענש. לא ברור מה חלקו של החמור בהפרת החוק. (ראו תמונה)