בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 6.12.09, בוקר

צופות: 
סילביה פ, עפרה ב, חנה א (מדווחת)
06/12/2009
|
בוקר

 07:00 מחסום 300: אולם היציאה כמעט ריק אבk הרבה פועלים עדיין כלואים באמצע הטרמינל.

האולם מתמלא אחרי כמה דקות ויש הרבה אי-שקט, המעבר היום קשה למרות שהשער נפתח כבר

מוקדם בבוקר (04:45) לפי דיווח של אנדריאס מהאקומנים. הוא מדווח על 1600 אנשים שעברו
 
עד השעה 07:00. החלונות הפתוחים משתנים מ-3 עד 4 לפי מצב המחשב באחד מהם. אבל עיקר העיכוב
 
הוא במעבר הבידוק בפנים והפועלים עצבנים. לוקח היום בין שעה וחצי עד שעתיים לעבור. מצב בלתי אפשרי. אדם אחד שהיה לו אישור כמעט חדש, מסורב פתאום (שב"כ) והאישור נלקח ממנו. הבעיה כנראה אצל הקבלן ואנחנו מייעצים לו להתקשר עם אותו קבלן לברר. בשעה 08:00 אנחנו עוזבות את המחסום כשרוב רובם של האנשים עבר. 

    08:40מת"קinfo-icon עציון: הרבה מכוניות, הרבה אנשים בפנים, הרבה נוצרים שמבקשים כר"מ כדי לקבל אח"כ אישור כניסה לחג המולד. 79 אנשים רשומים ברשימת ההמתנה, 25 אנשים כבר בפנים בחלונות.

 

אנחנו פוגשות את איסא מדהיישה. לפני 19 שנה (!) הוא הציל שני ילדים ישראליים בני 10 שנכנסו למחנה בטעות בזמן האינטיפדה הראשונה. הוא לקח אותם הביתה (שהיה איפה??) עכשיו הוא מנוע שב"כinfo-icon כבר תשעה חודשים והוא אומלל. הוא מצוייד בתמונה עם הסיפור בעברית. בכיתוב מופיע השם המלא של אחד הילדים ותמונות פספורט של שניהם בצד הימני של התמונה (של איסא במקום מגוריו). צה"ל אז הציע לאיסא אות כבוד אך הוא סירב לקבל. הוא התקשר לסילביה במשך השבוע והיא הצליחה לעלות על האימייל של הבחור (בינתיים בן 29) וגם דיברה אתו. ביקשה ממנה לעזור, לכתוב מכתב, לטלפן, ללחוץ על השלטונות להסיר את המניעה אבל הוא מהסס, עדיין לא הסכים. במת"ק היה חבר של איסא שהוציא כתבה ישנה על אותו מקרה, הפעם בערבית. שם מופיע השם המלא גם של ה"ילד" השני וצויין מקום העבודה של האבא (עיריית ירושלים). המשך יבוא.