דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 23.12.09, בוקר

צופות: 
מיכל צ', חגית ב' (מדווחת)
23/12/2009
|
בוקר

06:30 10:00


סנסנה-מיתר

כשאנחנו מגיעות לסנסנה ב 6:40 יש עדיין תור של פועלים – ושני אוטובוסים של משפחות לביקור אסירים כבר במקום . ש' מנהל המחסום רוקד על חתונת שני המעברים בדרום והוא נמצא במעבר בית יתיר, מה שיכול להסביר את צוואר הבקבוק. גם הצלב האדום, ששולח 6 אוטובוסים ביום אחד, יכול להיות אחראי על העומס במחסום. ואולי שרות בתי הסוהר, שמווסת את תאריכי הביקורים, הוא האחראי?! איך שלא יהיה - בתשע וחצי, כשאנחנו חוזרות, עדין לא יצאו כל המשפחות מהבידוק. הרבה ילדים קטנים, הרבה אמהות.... והם קמו כל כך מוקדם בבוקר, בחמש אולי..... והלב נחמץ.


כביש 60
ילדים הולכים ברגל לבית הספר. התנועה זורמת והפילבוקסים מאוישים - צומת הכבשיםדורה אל פאוור. 


חברון

במגרש החניה שמעל חוות פדרמן ההרוסה, הצבא כנראה מקים עוד בסיס – בכל מקרה יש שם ציוד של גדוד שמשון וחיילים ששומרים עליו.

את הפלוגה המיוחדת של משמר הגבול שבאה לתגבור בחברון הוציאו משם, את מחסום עיקול 160 ומחסום בית המריבה  מאיישים עכשיו חיילי גולני שמונעים מעבר של פלסטינים במחסום הזה בסופי שבוע (דיווח טלפוני שהגיע אלי אחרי שגמרתי את המשמרת מאחת מהנשים שגרות בבית שממול בית המריבה). 

הילדים עוברים בדרך לבתי הספר ללא בעיות מיוחדות (שגרת הכיבוש) - החיילים פותחים את הילקוטים של הילדים כשהילקוט מצפצף. היום במחסום בית מרקחת ראיתי ילד בן 6 בערך שפותח את הילקוט ומראה את הקלמר שלו לחייל – הקלמר צפצף.

באף אחד מהמחסומים - תרפ"ט, תל רומיידה, ומחסומי מערת המכפלה  - לא היו מעוכביםinfo-icon. את הדרך למעבר הפלסטינים למערת המכפלה מרצפים עכשיו – גם הרמקולים ליד בית גוטניק היו שקטים.

לא היינו שם הרבה זמן. פחדנו. את ענת לא ראינו.

חברון נטושה ורעה כתמיד.