דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 15.12.09, בוקר

צופות: 
תמר ג' מיכל צ' ( מדווחת )
15/12/2009
|
בוקר

אורח – זמיר צדיק

06:30 – 11:00

סנסנה  - מיתר
ברבע לשבע השרוול ריק, ורק משפחות אסירים מחכות בסככה. הפועלים שעברו יושבים חבורות-חבורות סביב מדורות קטנות ומחכים להסעה לעבודה.


כביש 60 
לא היה שום דבר מיוחד, כל החסימות שהיו פתוחות עדיין פתוחות, ילדים קטנים צועדים בדרכם לבית הספר בשולי הדרכים, להם אין הפריווילגיה להיות מוסעים לבתי הספר. אזור זה הוא שטח C והאחריות היא של השלטון הישראלי. הסעת הילדים נופלת בין הכיסאות של השלטון הישראלי והרשות הפלסטינית. לא ברור ולא מובן ובטח מרגיז במזג אוויר שכזה.


חברון
העיר שקטה. המתנחלים חוגגים את חג המכבים. בעיקול 160 אנחנו רואות שחיילי גולני החליפו את חיילי משמר הגבול. גם מעל העיקול, בירידה בדרך למערת המכפלה, יש נוכחות של חיילים באחת הסמטאות.
מחסום בית מרקחת - הילדים עוברים בדרכם לבית הספר דרך המגנומטר ללא עיכובים. אנחנו רואות משהו שלא ראינו קודם: בבית שצופה על המחסום מצד שמאל יש חיילים על הגג. לדברי פעילי השלום, גם מעל ביתם שנמצא באזור H1  היו חיילים על הגג. לדבריהם בזמן האחרון זה קורה מדי פעם. כל יתר המחסומים מאוישים כרגיל אך לא ראינו שום מעוכביםinfo-icon.
גם במחסומים שסביב מערת המכפלה שקט ואין מעוכבים. 
ענת כהן חלפה על פנינו, הביטה בנו, והפעם לשמחתנו לא עצרה. אנחנו ממהרות להסתלק. ציר ציון שומם מתנועת כלי רכב פלסטיניים. "מישהו" החליט שלא משתלם לפתוח את הציר. יותר מדי כוח אדם בודק "בוזבז" על חופש התנועה המועט שיש  לפלסטינים שם. הישוב היהודי בחברון הוא עכשיו אזור עדיפות לאומי וברור מי יסבול (וכבר סובל) ישירות מכך.

כבישים  356- 317
שוממים מאדם. התשתיות שם, הכביש הרחב, מיועדים להמוני אנשים ולהרבה תנועה, והנהנה העיקרי – תושבי מאחזים לא חוקיים והתנחלויות בודדות – יופי של אזורי עדיפות לאומית.


ובנימה אישית - בן זוגי זמיר הצטרף אלינו למשמרת. כל הסיפורים שסיפרתי לו, כל התובנות שחלקתי עימו - לא הספיקו  ולא גרמו לו להבין את עוצמת העוול שיש בכיבוש הזה, עד שראה במו עיניו אחרי שלא היה במקומות האלה 30 שנה. עצוב לגלות  עד כמה אני הסתגלתי כבר למראות הקשים ועד כמה עין חדשה מבחינה ומתייחסת לדברים שאני כבר רגילה אליהם.  ההתרשמויות שלו יובאו בנפרד.