זעתרה (תפוח), חווארה, עזון עתמה, יום ג' 1.12.09, אחה"צ

צופות: 
מקי ש. ומירב א (מדווחת).
01/12/2009
|
אחה"צ

 
יום שקט במחסומי ה"עומק", אבל במחסום קו התפר גילינו פעילות ערה והתעמרויות (פרטים בסוף הדוח).

 כיף'ל חארס –
נכנסנו לראות אם כביש הגישה שמחבר את הכפר עם כביש 5 עדיין סגור וגילינו שהשער פתוח. אחד מתושבי הכפר סיפר לנו שסגרו את השער והשאירו אותו סגור במשך תקופה ארוכה. הצבא טען שמישהו זרק אבנים על מכוניות בכביש קרוב לכפר ולכן כל הכפר נענש. ביום שישי השער נפתח ומאז הוא פתוח.

במחסום בית פוריכ אין חיילים בעמדת השמירה.
רק ה"ניו-ג'רזים" (מחסומי הפלסטיק הניידים) שחוסמים נתיב אחד מפריעים לתנועה זורמת חופשי לשני הכיוונים.

מחסום חווארה –
בדיקות רנדומאליות של רכבים גם בכניסה וגם ביציאה. ראינו שנותנים לרכבים עם לוחיות ישראליות להיכנס ולצאת חופשי. בכניסה הבדיקה הרנדומאלית היא רק של תעודות, ביציאה הנהג גם מתבקש לפתוח את תא המטען. אחרי בדיקה קצרה הרכב מורשה להמשיך בדרכו.

המחסום העליון של עזון עתמה –
תנועה ערה של תושבי הכפר שחוזרים מהעבודה. מידיי פעם נוצרים תורים. כשיש עומס החיילים מפעילים שתי עמדות בדיקה כדי לזרז את הבידוק. בצד המחסום עומד גבר שנראה שהוא מעוכב. החיילים מאוד לא שמחים לראות אותנו שם ומנסים להרחיק אותנו מהמחסום ולאסור עלינו לצלם, ולכן לא יכולנו לברר את סיבת העיכוב שלו. זמן לא רב אחרי שהגענו למחסום, סביב 16:30 הגבר ממשוחרר וחוזר לכפר. לפני שהוא הולך מקי קיבלה את מספר הטלפון שלו ובשיחה מאוחר יותר באותו הערב הוא סיפר למקי את הפרטים הבאים:
המעוכב הוא אב לילד בן 10 שיש לו גידול ממאיר בראש. הילד מקבל עכשיו טיפולי כימותרפיה. בשעות הבוקר המוקדמות הילד קיבל חום גבוה; ההורים התקשרו לבית החולים ושם אמרו להם לבוא מייד. בשבע בבוקר הגיעו האב, האם והילד למחסום ומונית חיכתה להם מהצד השני כדי לקחת אותם לבית החולים. החיילת שהיתה באותו הזמן במחסום היתה עסוקה בשיחה בטלפון. אחרי שחיכו כמה זמן ניגש האב אל החיילת וביקש ממנה שתבדוק אותם ותאפשר להם להמשיך לבית החולים כי מדובר במצב חירום. בתגובה הם עוכבו שלושתם במחסום במשך שלוש שעות. אחרי שלוש שעות החיילים במחסום נתנו לאם ולילד להמשיך לבית החולים. האב נשאר מעוכב במחסום במשך כל היום. הוא שוחרר, כאמור, רק קצת אחרי שהגענו למחסום. סה"כ הוא עוכב במשך למעלה מתשע שעות.
כשהוא נשאל ע"י מקי מדוע הוא לא סיפר לנו את כל זה בזמן שהיינו במחסום, הוא ענה שכשהגענו למחסום מפקד המחסום הודיע לו שלא ידבר איתנו. נראה שהאיש גם חושש להתלונן או לצאת לעיתונות עם המקרה כי יש לו ילד חולה בבית ועוד עיכוב שכזה עלול להרוג אותו.