בורין (יצהר), דיר שאראף (חביות), זעתרה (תפוח), חווארה, ענבתא, יום א' 6.12.09, אחה"צ

צופות: 
טל ה., סוזן ל. (מדווחת באנגלית)
06/12/2009
|
אחה"צ

תרגום: טל ה.

 תמצית:
משמרת היום שילבה את המסלולים הדרומי והמערבי – סביב שכם – ויציאה דרך מחסום גו'בארה/כפריאת כדי להגיע לארתאח/שער אפרים, והתחושה השלטת בה הייתה כמעבר דרך תמונות שונות של דרמה קלאסית.תפאורה – חלקה הזויה, רובה יפהפיה, שחקנים – חלקם על הבימה ורבים מאחורי הקלעים, כגון מפיקים סמויים מן העין, וכמובן מקהלה יוונית המייצגת את האוכלוסייה הפלסטינית כולה. כל אלה מספקים תפיסה/הצצה בהצגה המתמשכת שהיא 'טרגדיית הכיבוש'. 

על כביש 5
בכניסה לזיתא 15:00
, מחסום העפר איתן במקומו, כמה מכוניות פלסטיניות ממתינות בצד האפרטהיידי שלו.
 

צומת תפוח זעתרה 15:05
מכוניות מעטות, ושפע של כרוזים לבנים-אדומים טריים מתנוססים על בטונאדות המתחם הצבאי המרכזי הזה ומכריזים בעברית בלבד "אין כניסה לפקחי ההקפאה של ביבי". למקרה שהעברית אינה ברורה דיה, מופיע בכרוזים גם סמל גדל ובינלאומי של 'אין כניסה' כבתמרור דרכים לנהגים. 

חווארה 15:15הכפר נראה שקט היום, בשדות החרושים מעבר לו ניכר כבר הצבע החום החורפי והוא מהווה ניגוד מבורך לעליבות של הכביש הראשי.
במחסום חווארה
דגל ישראל מרוט בצד שני דגלי גולני מרוטים אף הם, מתבדרים ברוח. גם כאן כרזה "אין כניסה לפקחים" של המתנחלים – אבל רק אחת. למעלה, על ההר, מרחפים בתי בטון חצי-גמורים קודש לריבוי הטבעי של התנחלות ברכה, כמו-'מברכים' את המחסום מתחתם.
תור של חמש מכוניות לפנינו. הן מנסות להיכנס לשכם, ואנחנו למגרש החנייה. אחת מהן, משאית, נבדקת ביסודיות על ידי שני חיילים הניצבים בעמדת הבידוק באמצע הכביש, במרחק מה מהגרסה המקורית של המחסום הזה.כתזכורת להפקה המקורית של המחסום, חייל במגדל התצפית בקצה הדרומי של המחסום, ועוד חיילים במגדל הגבוה והאימתני יותר, במרכז המתחם. על הקרקע, ששה חיילים, (אין כלב) ו'עוברים' נבדקים רק כ'נוסעים' במוניות ומכוניות פרטיות.הסג"ם המפקד על המחסום קורא אל שני החיילים הבודקים בכניסה בהגיענו, אבל המלים לא ברורות לנו.מעתה התנועה לתוך שכם זורמת יותר בחופשיות, ללא בידוק. שלא כרכב היוצא מהעיר.
 15:20 – כאשר מכונית אחת היוצאת מהעיר נבדקת, נוצר תור מאחוריה, והחיילים לא מנסים אפילו לכוונה לצד הדרך. רק עמדה אחת מכל השלוש פתוחה באמצע המחסום, והמסלול הפתוח מלא מהמורות (למרות המחסור בגשם). כמעט כל מונית נבדקת: תעודות זיהוי נלקחות מהנהג, והחייל שב אל העמדה ופורק בטלפון את מספריהן.
 15:30 – קול ללא גוף נשמע מרום מגדל התצפית. הסג"ם נשאר לדבר אתנו. בעזבנו אנו שואלות אותו עם יש חיילים במחסום בית פוריכ (לא היו שם ביום חמישי שעבר), אבל אין לו מושג איפה זה... בשמעו שזה על כביש האפרטהייד המוביל לאלון מורה, דרך שהיא "ליהודים, לא לערבים", הוא ממהר לתקן: "את מתכוונת לפלסטינים. זה לא אותו הדבר."

 
15:45 מול בורין/יצהר,  חיילים ניצבים בצד הדרך (בצד הקרוב יותר לבורין)

 15:55 מתחת לשבי שומרון כביש חדש, עדיין ללא קו מפריד צבוע, כבר בשימוש. משאית עושה דרכה במעלה הדרך המתפתלת אל ההתנחלות. 

דיר שרף/החביות – תנועה זורמת חופשי בשני הכיוונים. 

ענבתא – 16:00המחסום החדש והנוצץ  עדיין לא מאויש. לא נראה אף חייל במקום. רק ניידת משטרה אזרחית וג'יפ המת"ק הלבן, חונים באמצע המחסום בן 4 המסלולים, וגורמים למכוניות לעקוף את שניהם. 

בכביש 57שופא – מצפון לכביש, מחסום עפר חדש במקום שבו לאחרונה נפרצה דרך עפר חדשה (אנו מניחות שעל ידי תושבי הכפר) למעבר מדרך האפרטהייד. תיארנו לעצמנו שאנשים חייבים לטפס במעלה התלול מעט מערבה, כקודם, לא ראינו איש כדי לוודא.

 16:20 ארתאח/שער אפרים כ-150 איש בתור, ממתינים לעבור דרך ה'טרמינל' בדרך הביתה אחרי יום עבודה בישראל. אין אפשרות להסתכל לתוך המבנה, אחד השערים הצהובים בפתח מעבר לקרוסלה סגור. כך איננו מצליחות לברר כמה עמדות בדיקה פתוחות.
לדברי הפלסטינים, רק אחת פועלת.
אנו מתקשרות למת"ק ונאמר לנו שהם יטפלו. אם בשל כך, ואם משום שהשומר באשנב למעלה ראה אותנו –העניינים זזים קצת יותר מהר מעתה והלאה.
 16:30 – כעבור עשר דקות אמנם אין תור בכלל. אולם הדברים משתנים תדיר. עוד ועוד כלי רכב פורקים פועלים במגרש החנייה, והקרוסלה מסתובבת וחורקת ללא הפסק, ברעש מבורך.
 16:50 – כעבור 20 דקות, שוב תור, שוב שיחת טלפון והפעם למוקד, היות שהפלסטינים מגיעים בזרם בלתי פוסק. רבים מברכים אותנו, כמה חוזרים ואומרים מה שידוע לנו – "אתן צריכות לבוא הנה בבוקר, עוד יותר גרוע", ואחד מודיע לנו בעברית צחה: "אין פתרון לבעיה הזו. זה אותו דבר בבוקר". למעלה בחלון מביט עובד חברת השמירה האזרחית בהמון, כשליט כל-יכול המתבונן בנתיניו.