ג'בע (ליל), חיזמה, עטרות, קלנדיה, יום ב' 14.12.09, אחה"צ

 15:30:  לא היו תורים במחסום עטרות.

15:40 - קלנדיה:  כאשר הגענו למחסום ועברנו לכיכר הצפונית כדי לחנות במגרש, ספרנו 11 אוטובוסים ממתינים בכיכר.  בתוך המחסום פעלו שלושה מעברים (1,3 ו-4) ורק מעט אנשים המתינו בכל מסלול אולם החייל בבודקה הצפונית התעקש לנעול את הקרוסלה בכניסה למחסום כך שנוצר תור תמידי בסככה הצפונית.

בחור צעיר המתין להיכנס למשרדי המת"ק.  כעבור כמה דקות הוא יצא מבלי להשיג את מבוקשו - תסריך.  שאלנו מה הסיפור שלו והוא אמר שהוא, אביו, אמו ואחותו גרים למעלה משלושים שנה בבית חנינא שבתוך ירושלים אולם הם בעלי תעודות פלשתיניות כך שהם זקוקים לתסריכים רק כדי להמשיך לגור בביתם.  בארבע השנים האחרונות, הוא אמר, הם מקבלים את התסריכים לתקופה של 3 עד 4 חודשים ואז שוב עליהם לחדשם.  הבעיה היא שבין פקיעה של תסריך לבין הנפקת תסריך חדש בד"כ עובר כחודש ובתקופה הזאת עליו, בתור מפרנס יחיד, לגנוב את הגבול רק כדי לחזור הביתה למשפחתו.  יתר המשפחה (האבא, אמא ואחות) יושבים ספונים בביתם ופוחדים לצאת שמא ייעצרו. 
16:00:  עברנו במחסום יצאנו לכיכר הדרומית.  מרחוק ראינו שתור הרכבים בעטרות כבר הגיע לסיבוב.  בכיכר הצפונית של קלנדיה המתינו 7 אוטובוסים להיכנס למחסום.  ראינו ששוב הזיזו את תחנת העלאת הנוסעים לצד המערבי (החדש) של המחסום.  הסדרן סיפר שהסידור הזה הוא רק ליומיים, עד שיבצעו איזה עבודות שיפוץ ברחבה הישנה.  הוא התלונן על ש"תוקעים" את האוטובוסים בכיכר הצפונית ולא נותנים להם לעבור.

16:18:  בחזרה בסככה הצפונית.  החייל נועל את הקרוסלה ועוזב את הבודקה בליווי מאבטח אזרחי.  זרם האנשים המגיעים לעבור במחסום אינו פוסק כך שתוך זמן קצר נוצר תור ארוך בכלוב ובסככה.

16:23:  החייל חוזר עם מלוויו ופותח את הקרוסלה כך שהתנועה מתחדשת.

16:27:  5 אוטובוסים "תקועים" בכיכר הצפונית.

16:36:  שקט בסככה - זרם העוברים חלש.  עזבנו את קלנדיה בשעה 17:00.

17:15:  בדרך לירושלים עברנו בליל/ג'בע ובחיזמה.  התנועה זרמה בשני המחסומים.

18:15:  בדרכי לתל אביב עברתי שוב בעטרות.  בשעה זו היה פקק אדיר של למעלה מ-200 רכבים שעמדו בשניים ולפעמים בשלושה תורים.  הפקק הגיע מהכיכר בואך עטרות ועד מעבר לרמזור בכביש 443