א-ראם, נעלין (קרית ספר), קלנדיה, יום ד' 18.11.09, אחה"צ

צופות: 
איבון מ', דניאלה י' (דוח משותף) אורחים: רפא (ספרד), ברין (אוסטרליה)
18/11/2009
|
אחה"צ

15.00
נסענו בכביש 443. אורחינו ראו את כביש האפרטהייד שנבנה על אדמתם של הפלסטינים המפריד בינם ובין השדות, חוצה כפרים. ראו את החסימות בכניסה לכפרים הנושקים לכביש ואת הדרכים התחתיות והמשובשות המותרות  להם.  
 הגענו למחסום נעלין לעקוב אחר התקדמות בניית המחסום החדש.
שינויים בשטח: המחסום עבר למפלס התחתון בצד המערבי של הכביש. תור ארוך של גברים שכמעט ואינו מתקדם.
אין טרנזיטים, כנראה אינם מורשים לעמוד במחסום.

16.40  קלנדיה:
שעת שיא, מעבר הולכי הרגל לכיוון ירושלים: שלושה שרוולים בפעולה. צפוף ודחוס. לפעמים הקרוסלה נפתחת לאיש אחד בלבד ולפעמים ליותר. זמן מעבר כעשרים עד שלושים דקות.
בכיכר, בצד הצפוני אמבולנס מחכה להעברת גב אל גבinfo-icon  של חולת סרטן שנותחה בירושלים.
אורחינו היו מזועזעים מכך שחולים נחשפים לקור ולרוחות, שהצוות מחכה ומאבד זמן. שצופר באמבולנס פלסטיני הוא אביזר מיותר, בין כך ובין כך אין אפשרות להגיע מהר לבית חולים ולהציל חיים.  מן השיגרה של תורים ובזבוז זמן .
איש אחד סיפר שהבוקר חיכו שעתיים בתור בדרך לעבודה. התור היה ארוך והבדיקות איטיות.
 
בחזרה לירושלים ראו האורחים את החומה בא-רם, גוזלת הקרקע והמפרידה בין פלסטינים לפלסטינים.