תיאסיר, יום ה' 3.12.09, בוקר
בגלל רבוי הבעיות הקשורות בהתנכלויות של רבשצ"ים של התנחלויות ושל חיילים כלפי תושבים באזור, נעשה סיור להכרת המקרים וליצירת קשרים ואמון עם התושבים כדי להעמיק את מעורבות "יש דין" באזור. מלבד הסבר כללי על סגירות הבקעה וניתוקה מהגדה, על בעיות מניעת המים מהתושבים וכד' התמקד הסיור בעניינים אלה:
1. התנכלות של חיילים ושל הרבש"צ דני מבקעות לאחת המשפחות המקומיות, שמלבד בעונת החורף יושבת באזור חדידה בסמוך להתנחלות בקעות. פגשנו את אחד מבני המשפחה ושמענו את סיפורו.
2. \נסענו לאל-פסאיל, עיירה קטנה ומוזנחת שתושביה הצליחו, בעזרת ארגון Jordan Valley Solidarity לבנות בית ספר מחומרים אקולוגיים בשיטות קדומות (לבני בוץ, למשל), ובעזרת ארגונים אקולוגיים וארגונים המשמרים את ההיסטוריה של האזור הצליחו להפוך צו הריסה לבית הספר ולקבל אישור לקיומו. יום קודם לסיור שלנו הם השלימו בניית מרפאה קטנה והיום היה שם ביקור של שר הבריאות הפלסטיני.
3. נסענו ל"שמורת "אום זוקא", עליה דיווחנו בפעם הקודמת, על הקנס בסך 660 ש"ח שקיבלו שלושה אחים פלסטינים שרעו את הבקר ועברו על החוק כיוון שהפרות לא הלכו בשביל מסומן. המקום מוזנח מאוד, חסר כל סימן לשמורת טבע - לא שבילים, לא טיפול, לא סימון ולא גדרות. מה שיש בו הוא נוף מרהיב עין של מזרח בקעת הירדן, הצד הירדני. מה שיש עוד הוא שלט אדום ענק: שטח אש, הכניסה אסורה. שמורה שהיא גם שטח אש ? או אולי זו רק עוד הזדמנות להבריח את התושבים ולקנוס אותם. חנינו להפסקה על ראש הר עם נוף מטריף ונהנינו ממטעמיה של חנה. חוויה שלא כל יום זוכים בה במשמרות שלנו. תודה, חנה.
4. בניית שכונה חדשה במשכיות למפוני גוש קטיף ושכונה חדשה בהתנחלות מחולה.
5. בצומת עין חילווה, בפניה לתיאסיר, גנבו מתנחלים ממשכיות (הפלסטינים ראו וזיהו אחד מהם - אבו מוסא) לפני כמה שעות אתון שעדיין מניקה עייר קטון. כמובן שהם היו נרעשים מאוד, אך התלבטו קשות אם לאפשר לנו לקרוא למשטרה או לא. לא יכלו להסתיר את הפחד שלהם מהמשטרה. דרור ואני החלטנו לנסות את מזלנו בהתנחלות ונסענו לשם, הזדהנו בכניסה בשמנו בלבד ונכנסנו. בפנת החי היו ארבעה חמורים ואף לא אתון אחת מניקה. ייתכן שהסתירו את האתון במקום אחר? בסופו של דבר הפלסטינים בחרו לא להדוע למשטרה ולחסוך מעצמם עימות נקמני עם שכניהם המתנחלים. מוהנד, תחקירן "יש דין", קבע עימם פגישה ואולי בחברתו הם יעזו להתלונן.
6. פגישה עם אבו סאקר מחדידיה ונכבדים נוספים מהאזור כדי לשמוע מקרוב על הבעיות, בייחוד על האיומים בהריסת בתיהם. בני משפחתו של אבו סאקר סיפרו שיום לפני חג הקורבן (עיד אל אדחא) באו כ-250 חיילים, נכנסו לאוהלים וערכו חיפוש מסיבי ופרוע, זרקו את חפצי המשפחה לכל עבר, שברו והרסו. כמו כן צעקו בגסות ובאיומים על אחת הנשים שניסתה לדבר על ליבם, שברו את צעצועיה של צומוד בת השלוש ולבסוף עזבו.
לסיכום - אני חושבת שהסיור היה חשוב. ל"יש דין" יש אמצעים משפטים לפעול ביתר יעילות למען התושבים באזור. הלוואי ונראה אותם יותר באזור הזה, שנראה כאילו אירגוני זכויות האדם שכחו אותו.