ג'בע (ליל), עטרות, קלנדיה, יום ב' 30.11.09, אחה"צ

היום היה יומו האחרון של עיד אל'אדחא.  כל אחה"צ מחסום קלנדיה היה מלא בהמוני אדם ומשפחות, לבושים במיטב מחלצותיהם ונושאים מנחות, בדרכם לבקר קרובים בירושלים ולחגוג יחד את החג.  למרבה הצער, הרשויות המפעילות את המחסום שוב נתפסו לא מודעים ו/או לא מוכנים (ואולי, אדישים).  למרות שפעלו שלושה מסלולים כל אחה"צ, הם לא עבדו ביעילות וההמתנה הייתה אינסופית, גם בסככה הצפונית וגם אח"כ במסלולי המעבר הפנימיים.  לא הייתה דרך לפתוח את "השער ההומניטארי" עבור האמהות שבאו עם המון ילדים, חלקם שוכבים/יושבים בעגלות.  במקום זה נאלצו האמהות לקפל את העגלות, להחזיק את התינוקות, יחד עם החבילות, על הידיים, ולהידחף ((פשוט כך) לאט דרך כלובי המתכת הצרים שמובילים לקרוסלות בכניסה למחסום.  בכמה מקרים ראינו משפחות מגיעות לקלנדיה ומתייאשים מהצפיפות ומאורך ההמתנה, מסתובבים וחוזרים כלעומת שבאו.  עוד דוגמא קטנה לחוסר האנושיות שנוהגים בו בהיסח הדעת במחסומים.  חג שמח - עיד סעיד!! 

15:15:  תור המכוניות בעטרות השתרך מעבר לסיבוב בכביש.  החיילים בדקו ניירות הנהגים באופן סלקטיבי.

15:30 - קלנדיה:  כ-90 איש המתינו בסככה הצפונית, בתורים בשלושת הכלובים שגלשו לתוך הסככה עצמה.  בתוך המחסום פעלו שלושה מעברים.  שלושה שוטרים היו בבודקה הצפונית, יחד עם החיילת שהפעילה את השערים.  נראה ששום דבר לא זז.

15:44:  שני שומרים אזרחיים "כאילו התקיפו" את הבודקה עם נשק אוטומאטי שלוף והצטרפו לארבעה שהיו כבר בפנים.  טלפנו לחמ"ל לשאול אם לא ניתן לעשות משהו לזרז את המעבר במחסום.  לאחר כמה דקות נפתחו הקרוסלות וכמחצית מהממתינים בסככה הצליחו להיכנס למחסום.  אחד השוטרים בבודקה יצא ובלי סיבה נראית לעין, צעק על האנשים בתור הקרוב לבודקה שהקרוסלה הזאת נסגרה.  ואז הוא פנה לחיילת וסימן לה לסגור את הקרוסלה.  התחלנו מיד לטלפן לבקש עזרה וכשהוא ראה זאת הוא נכנס בחזרה, מסתכל עלינו כל הזמן.... ואז פתאום הקרוסלה נפתחה מחדש.  אילו סגרו את התור, אנשים שהמתינו שם לפחות 20 דקות כדי להיכנס למחסום היו נאלצים לעבור לתור אחר, שם היו אחרונים, ולהתחיל את ההמתנה מהתחלה.

15:55:  כל הזמן זרמו עוד אנשים כך שבשעה זו כבר המתינו למעלה מ-100 איש בסככה הצפונית, הרבה מהם נשים עם ילדים קטנים ומשפחות שלמות.  שוב נפתחו הקרוסלות ונסגרו במהירות, מפרידות בין ילד בן שלוש, שנכנס למחסום, לבין אמו שנתפסה עדיין בכלוב.  ניסינו לעורר את תשומת ליבו של השוטר בבודקה לילד המסכן הבוכה אבל הוא היה עסוק בדברים אחרים כנראה.

16:09:  התורים עדיין ארוכים מאד.  אף אחד מהרוכלים שמוכרים מעגלותיהם לא נמצא במחסום היום -אולי הם חוגגים.  הרוכל היחידי שישנו הוא מוכר הקפה.

16:20:  מגיעות 2 נשים מלוות ב-4 ילדים ועוד תינוק הישן בתוך העגלה.  בקשנו מהחיילת, דרך הגדר והחלונות האטומים של הבודקה, לפתוח עבורן את "השער ההומניטארי".  החיילת באמת ניסתה, וגם טלפנה למישהו לשאול כיצד תוכל לעזור, אבל בסופו של דבר היא סימנה לנו שאין בכוחה לעזור.  שתי הנשים נדחקו עם הילדים ועם העגלה לתוך הכלוב הצר ועצרו לקפל את העגלה כאשר סו"ס הגיעו לקרוסלה.

16:29:  אישה בשנות הארבעים נושאת על ידיה ילד כבן 10 שרגלו חבושה מהברך ועד הקרסול.  הילד, תושב ירושלים שביקר אצלו חברו מקלנדיה, שיחק בחוץ ונפל מסלע והאישה ניסתה להעביר אותו דרך המחסום ולהחזירו למשפחתו כדי שתוכל לטפל בו.  שוב סימנה החיילת שלא תוכל לעזור, אבל היא החזיקה את הקרוסלה פתוח ונתנה לכל האנשים בתור הזה לעבור עד שהאישה עצמה עם הילד עדיין על הידיים הצליחה להיכנס למחסום.

16:37:  עדיין ממתינים יותר ממאה אנשים בסככה הצפונית.

16:40:  ראינו את האישה שנשאה את הילד חוזרת צפונה בלעדיו.  היא ספרה שהעבירה אותו להוריו שלקחו אותו לבי"ח הדסה.

16:57:  עדיין ממתינים יותר ממאה אנשים בסככה הצפונית.

17:10:  עזבנו את קלנדיה כדי לחזור לירושלים.  במחסום ליל/ג'בע היה תור של 11 רכבים ועוד רבים מצטרפים כל הזמן.  היה פקק תנועה ענקי בדרך לחיזמה, אולם במחסום עצמו התנועה התקדמה לאט