מעבר אייל, יום ד' 18.11.09, בוקר

כללי: שחר של המתנה ממושכת (של הפלסטינים בעלי היתרי העבודה בישראל כמובן) לשבור לחם, להביא פרנסה לבית ולהיות מנוצלים בשוק העבודה הישראלי.

ההתחלה היתה מבטיחה. ב-4:04 נשמעה   הכריזה 'בוקר טוב. כל הבודקים, כל הכוכבים. תחילת עבודה'. נראה גם שכל האשנבים מאויישים.

ואכן, ב-4:08 החלו ראשוני הפועלים לצאת מבעד לקרוסלה. מספרם היה מועט (לא ספרנו במדויק).

ב-4:13 התנועה החוצה נעצרה. ותוך כדי, נשמעה גם הכריזה 'חמודי, תרחיק אותם אחורה שלא ייצמדו לדלתות'.

הצצה מבעד לסורגים התוחמים את מסדרון היציאה אחרי הבדיקה גילתה לנו כי המחשבים קרסו.

4:37 - החלו לצאת אנשים. ראינו שהמחשבים (עדיין) לא פועלים ושאלנו אנשים מה קורה. אחד מהם אמר 'עכשיו הכניסו אותנו רק על התעודה'.

רבים מהאנשים שיצאו נראו זעופים וכעוסים (בצדק), פניהם טרודות ומכורמות. להלן, 'מבחר' ממה שנאמר לנו:

(איש פונה אלינו כנציגות השלטון הכל יכול) 'אנחנו רוצים סככה קטנה. בגשם אי אפשר לעמוד. תדאגו לנו לסככה'.

'שעתיים אנחנו מחכים'.

'(הבודקים) עושים מה שהם רוצים'.

'(בציניות מרירה) לא שחררו את הכבשים עוד. לא שחררו'.

'אנחנו, מחזיקים אותנו כאילו אנחנו חיות'.

ספרנו שב-5 דקות יצאו בערך 50 אנשים. ב-5 דקות אחר כך יצאו 71 אנשים.

הקור הולך וחודר לעצמות, אוחז בצוואר, מקפיא את הרגליים. יש בין הפועלים הלבושים בלבוש דק.

בשדה הבור שבזוית שבין המחסום לבין מיגרש החניה אנשים מדליקים מדורה על מנת להתחמם.

מ-4:45 נפסקת תנועת היוצאים. ב-4:56 החלו שוב לצאת אבל הקרוסלה 'תקועה'. היא מופעלת לאחר שאחד המאבטחים קורא ל'יורי'. עד 5:00 עוברים 60 אנשים.

אנשים יוצאים במהירות:

'נפטרנו בפנים. שעה וחצי אנחנו עומדים ככה'.

'בלגן עושים בבוקר'.

מאחורי הקרוסלה מצטבר תור ארוך וצפוף של מבקשים לצאת. השער שליד הקרוסלה נפתח וזרם היוצאים הופך כמעט לנחשול. יש אפילו שרצים לכיוון רחבת המכוניות. אחרים כורעים ברך ומתפללים.

שאלה בחשבון (פשוט): כמה אנשים יספיקו לצאת בקצב הזה עד השעה 6? כמה עוד ממתינים לבנות את המדינה הישראלית ולנקות אחר תושביה (היתה קבוצת נשים שלשאלתנו, ענתה אחת מהן ענתה כי היא עובדת בניקיון באזור פתח-תקוה. 'מה לעשות. יש ילדים')

'אתן פה כבר שנה לפחות ונעשה יותר גרוע. מה אני צריך להוריד את זה (מרים את דש מעילו) אם אני עובר בגלאי מתכות'. הסכמנו איתו.

5:15 - 30 איש בשתי דקות.

'יש הרבה אנשים בחוץ (בצד הכניסה מקלקיליה). תדברו, תדברו'.

וכך עוד ועוד הבעות כעס ובקשה לסיוע ואנחנו נותרות ללא מענה.

5:34 - 43 אנשים ב-5 דקות.

6:00 - עזבנו כאשר אנשים רבים עדיין ממשיכים לצאת.