א-ראם, עטרות, קלנדיה, יום ב' 26.10.09, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
26/10/2009
|
אחה"צ

 15:10:  עברנו ליד מחסום עטרות בדרכנו לקלנדיה.  ארבעה רכבים עמדו בתור אולם סה"כ התנועה זזה.

15:15 - קלנדיה:  בדרכנו לכיכר הדרומית, ראינו שתור המכוניות מירושלים היה ארוך למדי.  עד שהגענו לכיכר (בערך 2 דקות), נלכדנו בפקק תנועה אימתני.  לקח לנו יותר מחצי שעה רק לסובב את הכיכר ולהגיע למגרש החנייה בכניסה הצפונית למחסום.  אמבולנס מכיוון ירושלים הצליח איכשהו להזדחל קדימה עד שהוא גם נלכד בכיכר, צופרו זועק.  קבוצה גדולה למדי של שוטרים הייתה נוכחת בכיכר, כולל באביאן ואלי, מכירינו משכבר.  הם לא ממש כיוונו את התנועה, אולם נוכחותם מנעה מנהגים לעקוף את התור ולהפר את חוקי התנועה (למשל בנהיגה נגד הכיוון) כך שבסופו של דבר המכוניות התקדמו לאט לאט.  כאשר חצינו את "בודקות" הבידוק, ראינו קבוצה של חיילים חמושים חוסים יחד מאחורי החומה.  לא רחוק מהם, בצד הפלשתיני, שני ילדים זרקו אבן על המכוניות לפנינו.  אישה יצאה ממכוניתה וצעקה עליהם שיפסיקו לזרוק אבנים על פלשתינים.  הרבה מאד אנשים הסתובבו בתוך וליד מגרשי החנייה.  עוברי אורח ספרו לנתניה שבדיוק התקיים משחק כדורגל מרגש בא-ראם בין פלשתין לירדן וזו הסיבה לנוכחות המוני אדם.

היינו כמה מכוניות מאחורי האמבולנס.  כאשר הגענו לכיכר הצפונית ראינו שהפרסונל מטפלים באיש מזדקן שנפצע.  לאחר מכן התברר שהאדם קיבל סחרחורת כאשר עבר בכיכר, ושהוא נפל ונפצע (ולא נפצע מזריקת האבנים).  כנראה שהאמבולנס עבר את המחסום צפונה על מנת להחזיר לצד הפלשתיני אינקובאטור השייך לבי"ח ברמאללה.   לאחר שהורידו את האינקובאטור (והרופא המלווה) על המדרכה במגרש החנייה, האמבולנס הסתלק וחזר לירושלים, והרופא חיכה להיאסף ע"י מכונית מביה"ח הפלשתיני.

16:00:  בתוך המחסום פעלו שלושה מעברים (מאד לאט).  אבל התורים לא היו ארוכים מאד.  מאחורינו נעמדה קבוצה של כ-25 תיירים צרפתים בשנות ה-50 שלהם.  הם בדיוק סיימו ביקור ברמאללה והיו בדרכם חזרה לירושלים.  לא הייתה להם מילה אחת טובה על הכיבוש.  לאחר שעברנו במסלול מס' 2, חיכינו לראות כיצד הם יסתדרו.  ראינו שלא היו להם בעיות מיוחדות חוץ מאשר לגבר אחד עם מכשירי שמיעה בשתי אוזניו.  החיילים הורו לו להוציא את המכשירים ולהעביר אותם דרך מכונת הרנטגן לפני שיעבור הוא עצמו בשער המגנטי.  כמובן שבלי מכשירי השמיעה שלו הוא לא היה יכול לשמוע מה אמרו לו החיילים, מה שהיה קצת בעייתי.  אבל גם הוא בסופו של דבר הגיע לצד הירושלמי של המחסום.

16:25:  כאשר יצאנו מהמחסום לכיכר הדרומית, ראינו שהשוטרים מנסים באופן פעיל להקל על פקק התנועה המתמשך ע"י פתיחת השער בחומה בין קלנדיה וא-ראם והכוונת חלק מהתנועה לתוך א-ראם.  תור הרכבים מירושלים עדיין היה ארוך למדי.  דברנו עם באביאן ועם אלי, שייחסו את כל הבעיות לזורקי האבנים, והמשכנו ללכת סביב הכיכר.  תוך דקה ראינו שהשוטרים סגרו את השער והסתלקו, משאירים את התנועה לכודה בתוך הכיכר.  ניסינו לטלפן גם לבאביאן גם לאלי אבל אף אחד מהם לא ענה לטלפון הנייד שלו.  בינתיים שמנו לב שתחנת האוטובוסים הועברה ומוקמה ליד היציאה מהטרמינל החדש שבונים בצד המערבי של המחסום.  לא הצלחנו לגלות אם סידור זה הוא קבוע או זמני.

16:30:  כל התנועה בכיכר קפאה על עמדה.

בדרכנו חזרה דרך המחסום ראינו שהמכונות הביומטריות עדיין מקולקלות.

בתוך המחסום עדיין פעלו שלושה מעברים. 

ביציאה לכיכר הצפונית ראינו תור ארוך של רכבים משתרך על הכביש מרמאללה.

16:50:  עזבנו את קלנדיה בדרכנו חזרה לירושלים.  גילינו עוד כמה פקקי תנועה בדרך, אולם לא במחסומים.  גם בליל וגם בחיזמה התנועה זרמה ללא הפרעה מצד החיילים.

.