דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 10.11.09, בוקר
מעבר סנסנה-מיתר
6:40 במחסום סנסנה מעט פועלים, הרוב כבר עברו בדרכם לעבודה בארץ.
כביש 60
על כביש 60 הולכות קבוצות ילדים בדרכם הארוכה לבית הספר. מתחיל לרדת גשם, אנחנו בטרנזיט המחומם והם
חשופים לגשם ולסכנה שבהליכה על הכביש, או מתבוססים בבוץ כשמתרחקים מהכביש לשולי הדרך.
יותר מחודש שלא יצאתי לסיור השבועי ופתאום הכול נראה לי שונה ובלתי אפשרי. חשכו עיני כמו בפעם הראשונה: בהתנחלות כרמל למשל, צמחו ורבו בתים חדשים וגלשו ממורדות הגבעות. בית כנסת - שעמד הרבה זמן בתחילת בניה וגרם לי לחשוב משום מה שאיכשהו המיפלץ הזה נעצר באיבו - חולש על הכביש המתפתל תחתיו כמו מבצר, בנייתו הסתיימה ולו טיח צהבהב, גג רעפים אדום עם טויסט אומנותי משהו, ושפעת חלונות ענקיים.
בסוסיא חממות "חיש שתיל" התרחבו מאוד והגיעו עד הכביש.
בכניסה לחברון צצה התחלת בנייה מסיבית. פתאום החריג הזה קופץ ודוקר את העין. מתי לעזאזל כל זה קרה??
חברון
במחסום בית המרקחת, בגשם שוטף, חייל עוצר
ילד בדרכו לבית הספר: המגנומטר מצפצף כשהילד עובר. הילד רטוב ומעוצבן, יושב על שפת המדרכה והחייל עומד מעליו. הילד מסרב לפתוח את הילקוט שלו לבדיקה. החייל מתעקש והילד מתמיד בסירובו. לבסוף, בתיווכנו הילד מתרצה, התיק נפתח ומתגלה "נשק יום הדין": סרגל מתכת!! הסרגל החשוד נלקח מיד. אחרי רגע או שניים החייל מבין שזה מגוחך ומחזיר אותו לילד, וצורח עלינו שלא נתערב יותר ונעמוד רחוק ובכלל מותר לנו רק להסתכל ולשתוק.
ברחבה שלפני מערת המכפלה, במעברים משני צידיה, הוקמו 2 מחסומים חדשים בטענה שהם זמניים לרגל תיקונים
ברחבה. נעקוב בנושא זה.
קרוב למעבר תרקומיא אנו פונים לשמאל ונתקלים במשמר כפול:צהל והרשות הפלסטינית
בדרך חזרה
ליד התנחלות עימנואל נעצרנו לבדיקה משטרתית ,ופעם נוספת נעצרנו במעבר סנסנה ונדרשנו להיכנס למתחם הבדיקות לבסוף שולחנו בלא כלום.