קלנדיה, יום ב' 2.11.09, אחה"צ

צופות: 
אילנה ד., יעל י.. (מדווחת
02/11/2009
|
אחה"צ
14.30 - 16.30.בית איכסא - גבעת זאב
היינו ארבע והתפצלנו לשתי חוליות. אנחנו בחרנו לבקר במחסום בין בית איכסא לבידו עליו סיפרו נהגי המוניות שמחכים לפועלים במחסום רמות. הדרך המובילה מן הכביש הראשי ירושלים-גבעת זאב לבידו ושאר כפרי המובלעת (קובייבה, קטנה ואחרים עד סמוך לרעות) חסומה ליד הר שמואל ויש לנסוע בכביש שיוצא ממחסום רמות - נבי סמואל לבית איכסא. הדרך עוברת בפאתי בית איכסא וממשיכה ליד מגורי בדואים ממערב לשכונת הר שמואל. המחסום שנועד כנראה לעצור את הבאים מכפרי המובלעת, בנוי לתפארת, כבישים חדשים ושני מעגלי תנועה. אפילו תמרורים חדשים המודיעים על מיקום תחנת מוניות מתנוססים משני צדי המחסום. המכוניות הנכנסות למובלעת אינן נבדקות וגם כשיצאנו לא עצרו אותנו החיילים.
ביקרנו גם במחסום גבעת זאב המשמש מעבר לפועלים מן המובלעת הבונים את גבעת זאב. המחסום הוא רק להולכי רגל. לדברי החיילים עוברים בו 700-800 פועלים מדי יום, כולם רק לגבעת זאב. את אישורי העבודה מקבלים המעסיקים הישראלים בבית אל. הפועלים היוצאים מכפרי המובלעת צריכים לעבור דרך הכביש השקוע לביר נבאללה ומשם לחזור אחורנית דרך המחסום לגבעת זאב. החיילים במחסום נראו משועממים והתגודדו סביבנו. מראה הזוי היה של שלושה חמורים עמוסים שעלו למחסום מצפון, כנראה באו מכרמי הזיתים שבעליהם חיים במובלעת. החמרים פתחו בעצמם את השער החוסם את הכביש, שלא היה נעול, ונכנסו לכיוון אל-ג'יב הקרובה למחסום ממזרח. כששאלנו את החיילים אם לא מציקים למוסקים השיב אחד מהם: "פה זה לא התנחלות, אין פה מתנחלים!"