חברון, סנסנה, יום ד' 4.11.09, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מיכל צ', חגית ב' (מדווחת)
04/11/2009
|
בוקר

06:30 - 10:00

מעבר סנסנה - מיתר
בבואנו בעשרים לשבע מהומת אלוהים נוראית!! לפחות 1500 אנשים מחכים בתור, יחסית בסדר מופתי. המחסום נפתח בזמן, בשעה רבע לארבע בבוקר, ובמשך שלושה ימים הוא עבד ממש בסדר (ראו דוחות מה-1 בנובמבר, 3 בנובמבר). הבוקר כל מכונות השיקוף לא עבדו, ולכן לא הכניסו אנשים, הגדילו את מספר הבודקות, ואת מספר אנשי האבטחה. שלומי מנהל המעבר היה שם מתחילת התקלות ועשה כל שביכולתו כדי להקל על הבדיקות, ביקש שיאשרו לו לתת להם לעבור ושום דבר לא עזר. למשרד הביטחון יש כסף  לבזבז על מלונות פאר בפריז לשר הביטחון, אבל לאפשר תנאי מעבר נורמאליים לאנשים שרוצים להתפרנס בכבוד - לזה אין כסף. מכונות השיקוף מתקלקלות לא פעם, ואז באים לפלסטינים בטענות שהם משתוללים בתור...מי לא היה משתולל בתנאים כאלה?! מזל גדול שלא ירד הבוקר גשם. שלומי נתן לחלק גדול מהאנשים לעבור דרך החניה אל השיקוף של המכוניות, ופתח את כל השערים האפשריים על מנת להקל על לחץ התור, אבל ראינו שם לפחות פלסטיני אחד שחזהו נמחץ והצלעות היו בבעיה מהדחיפות. עד השעה שמונה כולם עברו והחלו להעביר אוטובוס אחד של משפחות אסירים. אחרי הקלת העומס שוחחנו עם שלומי ארוכות ואמרנו לו שחשוב לשתף את הפלסטינים במה שקורה – להסביר להם שיש עיכובים, לא להתיחס אליהם בזלזול – חוסר הידיעה מתי נוכל לעבור מעצבנת עד מאוד, במיוחד אם אתה חושש להפסיד יום עבודה. הבטיחו לנו שיתנו להם את המידע. אנשי המעבר כבר ביקשו לממן הקמת  שלט מידע אלקטרוני בערבית כדי שיוכלו לתקתק על המחשב את המידע בנוגע לזמן ההתנה בתור, אך טרם אישרו להם את הבקשה. אנחנו מצידנו אמרנו שעד שזה יקרה אפשר להודיע במגפון.....  נקווה שמחר בבוקר יעבדו מכונות השיקוף. עוד סיפרו לנו שלפעמים בדרך חזרה הביתה אחרי הצוהריים יש בעיה, ושאחד עם קוצב לב נתקל לפעמים בבודקים שלא מכירים אותו ומכיוון שאין לו איתו מכתב רשמי מעבירים אותו דרך המכונה. הסברנו איך הוא יוכל להביא מכתב כזה, ויצאנו משם.

חברון
תמיד חברון נראית לי נטושה ומעצבנת. בגלל העיכוב בסנסנה לא הגענו בזמן לראות את הילדים בדרכם לבית הספר. מה שכן ראינו, זה במחסום בעיקול 160 את חיילי משמר הגבול בודקים מכונית פלסטינית במשך רבע שעה שלמה על מנת לתת לה לעבור בציר. למראית עין הציר הזה פתוח, למעשה עוברות בו בקושי 5 מכוניות ביום ופלוגה שלמה של משמר הגבול מגינה על הציר, ואם כבר מישהו עובר אז המשטרה מורידה אותו מהכביש כי הרכב לא בטיחותי – בקיצור מין כסת"ח -"תראו כמה אנחנו טובים לפלסטינים והם לא מנצלים את המעבר". אולי לא נהיה שם בכלל וניתן להם לחיות את חייהם?! אפשרות כזאת לא עולה על הדעת כמובן. ל' השוטר הידידותי אומר לנו שהצבא כועס על הבזבוז של פלוגה שלמה של משמר הגבול על 5 מכוניות ביום, ואולי בגלל זה יסגרו את הציר לגמרי. ועוד מוסיף: "נותנים ונותנים להם והם תמיד כועסים.....".

בתל רומיידה למעלה אנחנו פוגשים את שוטרי TIF החדשים בסיור הכרות בחברון – אנחנו יורדות אליהם ומציגות את עצמנו ואת הארגון באוזניהם, אבל בדיוק אז קיבלנו שיחת טלפון מהבית שחייבה אותנו לחזור מהר הביתה, אז עזבנו ונסענו הביתה.