ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, מעבר אליהו, מעבר תאנים, ענבתא, יום ה' 29.10.09, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
קארין ל. ואתיקה ד. (מדווחת)
29/10/2009
|
אחה"צ

 הגענו בשעה  15:00  לשער חקלאי חבלה על יד המשתלה. פגשנו שלושה פועלים שחזרו מיום עבודה במרחב התפר.

מעבר לגדר, ביציאה מחבלה עמדו אשה וילד.

בין הגדרות הסתובבו 3 חיילים.

שוחחנו עם הפועלים.

הם סיפרו שאת השער פותחים בבוקר בין השעות 06:00- 08:30  ואחה"צ בין השעות 17:00-19:00

אז מה קורה עכשו אתכם? מחכים עד שעה חמש כדי שיפתחו את השער, כלומר שעתיים המתנה!

כל מי שנכנס משער זה בבוקר נרשם במחשב וחייב לחזור אחה"צ על מנת שהמחשב "ימחק" אותו.

לפעמים הם יוצאים לעבודה אצל קבלנים שבאים לאסוף פועלים, ולפעמים הם רוכבים על אופניים לישובים הסמוכים בהם הם עובדים. 

לדבריהם השער קיים כבר 10 שנים.

15:30 מעבר אליהו

4 פועלים, עוברים בדיקה ונכנסים למכונית שמחכה להם.

בכל מסלול 4 מכוניות.

16:00 ענבתא

 זרועות המחסומים בכל המסלולים, מורמות והמוניות עוברות ללא בדיקה.

מכונית של משטרה כחולה עומדת בצד ועוצרת לבדיקה מכוניות בעלי מספר צהוב באופן אקראי.

16:00

עוברות במעבר ג'ברה (תאנים). החיילים בודקים תעודות זהות אך אנחנו פטורות. (נראות בסדר!)

16:20

אירתח

במגרש החניה של המבנה עשרות מכוניות ומהן יורדים נשים וגברים והולכים לעבר המשרדים. ראינו מבעד לקירות הבטון שולחנות ערוכים כל טוב. תהינו מה החגיגה.

לעומת זאת מאות פועלים יורדים ממכוניות ואוטובוסים ורצים לעבר קרוסלת הכניסה. הם נעלמו בשניות ספורות וראינו אותם בדרך  לקרוסלת היציאה.

שלוש עמדות מאוישות . ההיית או חלמתי חלום? מה הפלא , חייבים להראות לחוגגים  את המעבר במיטבו ואת הפועלים עוברים ללא עכוב. שיחגגו כל יום.

שמענו, כמובן, מהפועלים , את התלונה המוכרת, "למה אתן לא כאן בבוקר כשיש באלאגן". הלב נחמץ

בדרכנו לחלקו השני של המעבר, הסתכלנו פנימה לתוך חצר  המעבר וראינו גינון לתפארת, פינות חמד עם צמחים , כדים, עצים ושיחים. טוף מפוזר  במקומות שונים ונראה שמכשירים שטח למגרש חניה נוסף. אז הבחנו בשלט המודיע חגיגית על פתיחת: "מרכז הכשרה והדרכה של מנהלת המעברים של משהב"ט".

עזבנו ב17:00

17:15 מחסום אייל : מעט מכוניות והפועלים עוברים ללא עיכוב.