ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, מעבר אליהו, קלקיליה, יום ג' 27.10.09, אחה"צ

13.40: מחסום ראס עטיא

3 חיילים במחסום .

2 מכוניות נכנסו ללא השהיות, מכונית אחת יצאה . הולכת רגל יצאה .

הפלשתינאי במכונית הנכנסת עצר לדבר איתנו .החיילים עכשיו בסדר , הוא אמר . לא תמיד ככה אבל עכשיו בסדר . סיפר שיש לחץ במחסום בזמן הפתיחה בבוקר 06:30 והסגירה בערב 18:30.

14.20:  מחסום צופין (1037)

עברנו לכיוון קלקיליה . 4 חיילים . לא עצרו ולא דיברו איתנו .

14.25:  מחסום קלקיליה

לא מאויש, אין חיילים .

רצינו לחזור דרך מחסום צופין אבל החיילים מנעו . מסתבר שלהכנס מצופיםן לכיוון קלקיליה אין בעיה אבל לצאת אסור אלא עם כתובת  בת.ז של צופין .

14.30:  מעבר שער אליהו

חייל+משטרה צבאית בדקו תעודות זהות ותא מטען של כל העוברים . התנהגו בחוסר אדיבות . מספר מכוניות מצומצם , התנועה זורמת .

15.00: מחסום אירתאח (שער אפריים )

ניגשו אלינו מיד  עם  הגיענו :

פלשתינאי מג'נין סיפר שלוקח לו הרבה זמן לעבור במחסום בבוקר ואחה"צ בגלל עומס רב . עבד היום בקטיף אשכוליות באשקלון תמורת 60 ש"ח .

פלשתינאית בעלת משפחה שעובדת בקטיף תות בקדימה לפעמים לא מספיקה לחזור עד 18:30 ואז צריכה להישאר לישון בקדימה .

בחורות פלשתינאיות שהתלוננו שאין הפרדה בין גברים ונשים במעברים (יש  גברים  שמנצלים  את  הצפיפות  ושולחים  ידיים!).

כשעמדנו ממש בשער , הגברים אמרו לנו שבבוקר העומס עצום . הם אלפים , והרבה פעמים נפצעים בגלל הדוחק הגדול . הם מתלוננים שיש מעט מדי "חלונות" ביקורת (לפעמים רק שני חלונות בשעת העומס !) והבדיקה איטית להכעיס . מאד היו רוצים שהמחסום ייפתח חצי שעה יותר מוקדם בבוקר (ב-04:00) ושיהיו ארבע ואפילו שש "חלונות" מאוישים .(במקום לפחות 8 חלונות, כפי שראינו) .  אנשים  רבים אמרו שהיחס  היה הרבה יותר טוב כשהיו החיילים..

בעוד אנו מקשיבים להם נוכחנו שלמרות שמחכים מעל ל-100 יש רק חלון בידוק אחד והתור ארוך !

התקשרנו למוקד ההומניטרי להתלונן על כך ואחרי זמן מה נפתח עוד חלון ומיד השתחרר הלחץ . ריבה גם הצליחה לדבר עם האחראי על האבטחה בעניין ההפרדה גברים-נשים בשעות  הבוקר. הוא אמר  שאין  הרבה  מה  לעשות  אבל הבטיח לראות מה ניתן להעשות .  הוא  אמר שבבדיקה הביטחונית יש הפרדה , אבל לא בתור הגדול שלפני .

16.00:מחסום אייל

כשהגענו מיד סיפרה לנו נעימה שלא נותנים להעביר אוכל (מג'דרה , בשר מבושל , לבן) וזרקו לה אותו לפח . נותנים להעביר רק מים (לא קרח)

וקופסאות שימורים סגורות ..

גם כאן - שעת שיא של חזרה מהעבודה ועובד רק "חלון" אחד . התור ארוך . התקשרנו למוקד ההומניטרי ואולי זה שוב עזר ונפתח עוד חלון .

נועם מ"בצלם" התקשר לריבה כדי שתנסה לברר מהו אותו מתקן בדיקה שחלק מהנשים חושש ממנו (משקף אותן מעורטלות ?) ריבה לא הצליחה לדבר עם מי מהעובדים . הם התעלמו מהבקשה שלה לדבר איתם . ריבה דיברה על הבעיה עם המוקד ההומניטרי  ולאחר  מכן  גם  עם  גרישה  הרמת"ק.  הבנו  ממנו  שההוראה   שהחיילות  במת"ק  אפרים  לא  אמורות  לדבר  אתנו  ישירות  בוטלה!.   באותה  שיחה  דברנו  גם  על  ענין  ההפרדה  בין  גברים  ונשים  באירתחת   הצפיפות  הנוראית  בבוקר   ועל  שאלת  האוכל  שמותר  להעביר  שחשבנו לתומנו שזה  כבר  נפתר.

16:30 סוף משמרת   אך  לא  סוף  לכיבוש...