בית לחם, יום ו' 28.8.09, בוקר
מחסום בית לחם (בצד הפלסטיני), יום ששי הראשון לרמדאן
כללי: המעבר לגברים היה מהיר, שקט וללא המתנה ארוכה. במעבר הנשים הצטופפו נשים רבות מתחת לגיל שהותר למעבר והאכזבה הייתה גדולה. כוחות המשטרה, משמר הגבול והמינהל האזרחי נהגו בעוברים בכבוד, ועשו מאמץ כן שהדברים יתנהלו במהירות ובכבוד.
מי ששתה או אכל עשה זאת בהסתר ולא לנוכח הממהרים לתפילה.
באנו למחסום בשעה 08:45. רחובות בית לחם היו ריקים והחנויות סגורות – אווירת חג בשעות בוקר מוקדמות. אפילו החניה הייתה קלה. במחסום מצאנו תור לא ארוך של גברים שעברו במהירות. בתור הנשים עמדו רבות שלא ניתן להן לעבור מפאת גילן. אנשי האו"ם והאקומנים סיפרו כי עד לשעת הגעתנו כבר עברו במקום כ-2,000 אנשים. ילדים עד גיל 12 עברו בלוויית תעודת לידה, מעבר לגיל הזה לא התאפשר המעבר. ילד אחד, ממשפחה מרובת ילדים, שנראה גדול מגילו לא הורשה לעבור. לאחר התערבות שלנו ושל נציגת האו"ם במקום הילד עבר. נכה שהתקשה ללכת הועבר דרך שער הברזל שהיה פתוח בחלקו. התרשמנו כי רבים קיבלו אישורי תפילה, אולי יותר מאשר בשנים קודמות.
בכניסה לבניין הועברו הנשים, כמו בשנה שעברה, דרך מעבר המכוניות. הן נבדקו ע"י חיילות. בבנין עצמו שבו הוצבו השוטרים הכחולים, נדרשו כחמש דקות עד לכניסה לשרוולים ומשם ליציאה לצד הישראלי עוד כ-15 דקות. הקרוסלה הראשונה בבניין עצמו הסתובבה בקצב של 10 אנשים בכל פעם. כל שלושת השרוולים וחמש עמדות בדיקה פעלו.
כאשר עזבנו, בשעה 11:30 לערך כבר הידלדלה התנועה מאד, ונראה היה כאילו רוב המתפללים כבר היו בדרכם למסגד.