קלנדיה, יום א' 4.10.09, אחה"צ

צופות: 
מיקה ג' (צילום) ותמר פ' (צילום ודיווח)
04/10/2009
|
אחה"צ

"זה מעבר הכי קשה... בן אדם יכול למות פה.... עושים פה צחוק מבן אדם... אם בא בן אדם חולה – יכול למות כי אין עם מי לדבר, אם אומרים לחיילים – עושים ממנו צחוק..." פתח אדם בשטף דיבור כלפינו כשהתקרבנו לראות את עמדת החיילים, זו המפקחת על מעבר רכבים לתוך המחסום, שהועברה לאחרונה אל בין מסלולי התנועה והוקפה בגדרות מתכת וסלילי תיל -  ומראה כמו לקוח מסצנת קרבות.
 

תנועת המכוניות האיטית לתוך המחסום היא שאפשרה לדובר לעזוב את מכוניתו, לגשת אלינו ולפרוק את אשר על לבו. משהתור התקדם: מיהר אל רכבו, נהגו עד לפגוש המכונית שלפניו ושב אלינו כשהוא ממשיך להשמיע את מרי שיחו:

"לבדוק צריך-אני אומר לכם, אני עובר גם בבית-לחם וגם בשועפט, פה זה הכי גרוע!... פה עושה כואב בבטן...גם אנחנו בן-אדם, לא?  הם חושבים אנחנו לא בן אדם..."
צמד המילים "בן-אדם" חזר על עצמו שוב ושוב. ברור היה שהאיש, ה-בן-אדם, מביע את תחושת העלבון וחווית ההשפלה שמעבירים אותו כוחות הביטחון במחסום הרכבים. עובדות שלא נוכל להיות עדות להן מכלי ראשון. אנחנו כיהודיות לא "נזכה" להיות מטופלות כערבים, והמקום ממנו אנחנו צופות על תהליך הבידוק, על המפכלבן וכלב אזרחייםגש שבין הנהגים לבודקים, אינו בטווח שמיעה.
 

משעמדנו אל מול מחסום הרכבים, הבחנו לראשונה
אחרי חדשים רבים בכלב אזרחי מחובר ברצועה
לכלבן אזרחי, שניהם עומדים בסמוך לרכבם האזרחי
ומאבטח אזרחי שומר על שלשתם  – מצג לתהליך
המתמשך של הפרטת הכיבוש.

חדש על החומה:

שתי כתובות גרפיטי: באחת כתוב השם :SHDIA MANSOUR .   חיפוש קצר באינטרנט הוביל לקליפ שיצר האומן. ניתן לצפות בו ביו-טיוב, אבל ראו הוזהרתם! - הדברים אינם קלים לצפייה. את משמעות הכתובת השנייה
(ראו בצילום) לא הצלחתי לפצח. השערות או מידע יתקבלו בתודה.