מעבר אייל, יום א' 18.10.09, בוקר

שאלה למרק הקב"ט: מה קורה היום?

תשובתו: יהיה בסדר.

מתי?

כשיהיה שלום.

3:55 מעבר אייל
חושך, השער הצהוב שבגדר עוד סגור. מבט אל עבר הצד הפלסטיני: המוני אנשים ניצבים בתור שקצהו לא נראה לעין, הכל נראה שקט ורגוע, ברקע נשמע מלמול קולקטיבי חרישי של המון אדם. יצרנו קשר עין עם נציגי האקומונים [בי''ל].

חלפו דקותיים מרגע שבאנו וכבר הגיעו שני שומרים בדרישה שנסתלק.מאזור הגדר ומשביל הטישטוש. עוד מתנהל העימות על זכותנו לצפות על הכניסה למתקן והקרוסלה נפתחת [4:03]. "ויתרנו" על הזכות והלכנו אל עבר היציאה.

כבר ב 4:08  עברו ראשוני היוצאים, ביניהם שתי נשים.

ארבע עמדות בדיקה פעילות. המעבר רציף אך איטי ביותר. הרעש רב. צעקות וגם הודעות שמשדרים  הרמקולים בעוצמה רבה [תערובת של הוראות לפועלים העוברים ולאנשי צוות הבודקים]. כששאלנו את אחד העוברים על מה הצעקות ענה בקיצור "הם מתייחסים אלינו כמו אל חיות".

אישה אחת, שיצאה ב4:30 סיפרה שהגיעה הבוקר ב 2:30 . במצב רוח טוב אמרה כי היום הבדיקות בסדר, וגם סיפרה שיש שירותים בפנים. לעומתה אחרים, ברובם גברים, פגועים, זועמים וממורמרים . קצב היציאה אינו אחיד: מפעם לפעם יש הפסקות של דקות אחדות, מדי פעם ספרנו כ-50 יוצאים ב-5 דקות. במהלך השעה הראשונה עברו רק כ-500-600 איש וכולם מספרים ש"בפנים יש בלגן".

אנו מקיימות קשר טלפוני מתמיד עם נציגות הבין לאומיים הנמצאות בצד הכניסה למתקן בקלקיליה. בין השאר הן סופרות באופן רציף את הנכנסים. עד שעה 5:00 עברו שם 1200 איש. [עד 5:15  עברו 1426, עד 6:40 עברו 3150]. תהליך המעבר בין קרוסלת הכניסה לקרוסלת היציאה נמשך כשעה ורבע-וחצי.[נמדד אובייקטיבית, בשיתוף עם נציגות הבינ"ל].

הן שומעות, כמונו את הרעש הבוקע ממאות הפועלים הנמצאים בתוך הבניין שמעברם מתעכב. אנו מדווחות למוקד ההומאניטארי (גם הן). מנסות לברר אצל אחד המאבטחים ולדבר עם מי שהציג עצמו עם הגיענו כקב"ט (מארק). תשובה: הייתה (יש) תקלה בחשמל/ באחת ממכונות השיקוף בשרשרת. הקב"ט עסוק עם זה. לטענת היוצאים קרה אותו דבר גם ביום ראשון שעבר.

עמדות הביקורת שאנו רואות חופשיות מתורים. מסתבר שמכשיר השיקוף של התיקים [השרשרת] הוא נקודת התורפה ומשם נובע העיכוב. מרבית העוברים נושאים עמם רק שקית ניילון קטנה אחת , ארוחת היום. אך היום יום א' בו עוברים גם אנשים בעלי רישיון שהות שבועי בישראל. אלו נושאים תיקים המכילים בנוסף למזון גם בגדים וצרכי רחצה. כאשר המכשיר אוסר על העברת תיק כזה נדרש בעליו לחזור ולהעביר אותו שלוש או ארבע פעמים ולבסוף גם להוציא לבדיקה כל פריט מתכולת התיק.

הצעקות גוברות.

ב5:30  מדווחות לנו הבינ"ל  כי התור נפרץ בידי ההמון, כולם מנסים להדחק, שני שוטרים פלסטינים מנסים להשיב את הסדר, אך מה כוחם אל מול 500 פועלים זועמים?

קצב המעבר גבר, עוברים למעלה ממאה איש בחמש דקות. נדמה לנו שאיש המוקד טיפל בתלונה.

6:00  נפתחו עוד שתי עמדות.

6:40 מחוץ לקרוסלת הכניסה נותרו רק כמה עשרות איש. בפנים, לפני השיקוף, מצטברת מסה של פועלים שרואים כבר את יומם כאבוד.

6:45  שער היציאה נסגר וקרוסלת היציאה ננעלת. תוך כמה דקות חוזר המצב לקדמותו. מסתבר שהיתה תקלה טכנית, הדלתות נסגרות אוטומטית.

7:00 לדברי נציגת הבינ"ל, כמה עשרות גם פונים חזרה, יום העבודה שלהם אבד. קצב היציאה כ-50 בחמש דקות.

הרעש והצעקות נמשכים.זרם היוצאים נמוך, כולם טוענים כי הגיעו הבוקר ב3:00 או ב 4:00  .

שמעון, האחראי על מתקן אייל בא "לשוחח" איתנו. דיבר בצורה מאצ'ואיסטית, על נוכחות ישראלים ליד גדר המערכת, על תקלות טכניות, הפסקת חשמל קצרה ששיבשה את פעילות המחשבים ..

נשארנו עד 8:00, עד שיצאו האחרונים [גם הם הגיעו ב 4:00 ]