עטארה, יום ג' 20.10.09, אחה"צ
14.00 - 17.30
OCHA, עטארה, בית-אל
החלטנו לגשת ל- OCHA בכדי לקבל מפות עדכניות והתקבלנו בחום על ידי יהודית ה. שהעניקה לנו מפות וחומרים רבים נוספים שהתפרסמו על ידי אוצ'ה לאחרונה.
המשכנו לכיוון מחסום עטארה בו לא היינו מזמן. הנהגים על כביש 60 מתנהגים כאלו הם נמצאים במערב הפרוע, מה שאכן מתאים להגדרת המקום. בדרך ניתן היה לראות הרחבה של ההתנחלות אדם ובתים חדשים גם בעופרה.
במחסום עטארה לא היו חיילים ומגדל התצפית היה ריק, אם כי סביבו נראו תלתליות תיל חדשות ומבהיקות. נראית בניה חדשה ליד בגשר, אך לא ברור מה משמעותה. היה טוב לראות את התנועה זורמת בחופשיות בכל הכיוונים במקום בו בעבר ראינו תורים שנמשכו זמן רב. יחד עם זאת המחסום עומד על תילו וניתן לאיישו ולתפעלו תוך דקות. נסענו לכפר שמעבר לגשר ושמחנו להיווכח כי יש הרבה בנייה חדשה וכי המדרכות לאורך הכביש הראשי בכפר חודשו ושוליהן צבועים בשחור ולבן להדגשה וראיה מרחוק. עצרנו ליד חנות מכולת שבעליה אמר שהכל טוב עכשיו כאשר החיילים אינם במחסום. גם הוא מודע לכך שהם יכולים לחזור בכל עת.
בדרכנו חזרה עצרנו על יד בית אל. ראינו התנחלות חדשה בשם 'אסף' ועצרנו בצד הכביש ליד מחסום המיוחסים בכניסה לרמאללה. כשהתקרבנו למחסום ניגשה אלינו חיילת ששאלה למעשינו ואמרה שאסור לנו לעבור במחסום, דבר שכמובן לא התכוונו לעשות. חייל, כנראה בעל סמכות גבוהה יותר, ניגש והסביר לנו באופן חד משמעי שאסור לנו להתקרב עוד למחסום שהינו שטח צבאי סגור
ושאנחנו מפריעות לו בעבודתו (איך בדיוק?). כל המכוניות, שכולן היו מפוארות, עברו ללא הפרעה. אלה שנכנסו לרמאללה היו צריכות לשמור על שטח סטרילי ביניהן. חזרנו למכונית ובדרך קראנו בעניין את הוראות המעבר במחסום ומי הם רמי המעלה המורשים לעבור בו. השלט האדום האוסר כניסתם של ישראלים היה זרוק בצד הדרך.
נכנסנו להתנחלות בית אל הנראית כמו גטו, מוקפת מכל עבריה בגדרות תיל. הישוב הזה גובל ברמאללה, רק גדרות גבוהים מפרידים בינו לבין בתי העיר הפלשתינית. החלק הכי נעים בישוב הזה היה היציאה ממנו.