בית לחם, יום ו' 18.9.09, בוקר
בית לחם, (הצד הפלסטיני)
יום השישי האחרון לרמדאן,
בית לחם העיר שקטנה. חנויות רבות עדיין סגורות ואווירת יום ששי והחג מורגשת. במחסום הייתה תנועה מועטה לעומת ימי ששי של רמדאן אחרים. ה"כלובים" היו אמנם מלאים באנשים, אך המעבר היה מהיר והכניסה למתחם חלקה. קשה היה לראות את כל אותם גברים ונשים שסורבו מעבר וישבו במקום מחכים ל"נס" שיקרה. בחורות צעירות, בחלקן אמהות צעירות מאד עם תינוקות על הידיים, עומדות בשמש החמה ומקוות כי מישהו, או עלי אדמות או בשמיים, יבוא לעזרתן ויאפשר להן כניסה לירושלים לתפילה. עניין הגיל בלט כמובן מאד. איש שבעוד חודשיים ימלאו לו 50 סורב כניסה, והתקשה מאד לקבל את הדין. ידינו קצרה מלהושיע – החלטות צריך כנראה לקיים בכל תנאי. פריצה קטנה בסכר תביא כנראה לצונאמי...... כואב להיווכח שוב ושוב איך התסכול שהיה אולי חבוי פורץ החוצה כגל שנאה גדול.
סידורי המעבר היו כאלה שהקלו מאד על הלחץ. את הנשים והגברים המבוגרים מאד העבירו דרך מעבר המכוניות, ללא לחץ ובמהירות . הגברים עברו בטרמינל שבו פעלו שני שרוולים מתוך שלושה. באחד היה המעבר מהיר וחלק. בשני ישבה חיילת עצבנית וצעקנית שהתנהגותה צרמה מאד. התלוננו. אם הייתה תגובה לתלונה כבר לא הצלחנו לברר. איש מבוגר, כבן שבעים, פנה אלינו "בתלונה" – טרח לקבל אישור תפילה ועכשיו אפילו לא הסתכלו בו.
אדם מבוגר התכופף להרים שטר של 20 שקל מהרצפה – כנראה נפל מכיסו של מישהו. פתאום הופיע במקום, במהירות הבזק, מג"בניק "והתנפל" על האיש כאילו לפחות הוא פרץ לקופה המרכזית של בנק ישראל וגנב את כל תוכנה. המעמד היה מביש במיוחד. שאלנו את עצמנו מה היה קורה לו אנחנו מצאנו את השטר – גם אז היה מתחולל ה"מחזה" הזה?! במשך המשמרת שמענו צעקות של רמקולים – יאללה רוח, אירג'ה אירג'ה. התברר כי נשים שלא יכלו לעבור במעבר ניסו לעקוף אותו מרחוב צדדי המוביל אל הפתח למכוניות. ג'יפ של משמר הגבול "נלחם" בתופעה – בהצלחה. הג'יפ זינק במהירות עצומה לעבר הנשים, שכמובן ברחו במהירות הבזק. האירוע המביש הזה חזר על עצמו פעמים אחדות. נראה היה כי ניתן היה להשיג את אותה התוצאה גם בלי ההתנהגות האלימה הזו. צלמים שהיו במקום הנציחו את העניין – מעניין מה תהיה תגובת "הצבא המוסרי ביותר בעולם" כאשר התמונות האלה תופצנה ברחבי העולם. בשנתיים האחרונות הסיטו את הכניסה למתחם אל עבר הכניסה למגרש החניה. פתחו שני מסלולים נפרדים לנשים וגברים ויצרו מצב שאין דוחק בלתי נסבל בכניסה הראשונה למחסום. השוטרים הכחולים, אנשי משמר הגבול וחיילי המינהל האזרחי
התנהגו כלפי העוברים בכבוד, למרות שהכללים נשמרו בקפדנות. הנוכחות של המפקדים הבכירים ריסנה מאד את פיקודיהם ופרט למקרה שציינו לעיל לא ראינו אף פרץ של אלימות מילולית או התנהגותית. עברה שנה וקללותיה ואולי עד לשנה הבאה יזכרו כי חופש הפולחן הוא מאבני היסוד של זכויות האדם. אישורי תפילה?!