ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, מעבר אליהו, יום ה' 24.9.09, אחה"צ
4:30 אירתח
בשער הכניסה עמדו כ- 20 איש ממתינים שיפתח השער ויאפשרו להם להמשיך בדרכם. מניסיון, המאבטחים במתקן יודעים בדיוק מי נמצא שם מעבר לגדר. יש מצלמות המדווחות כל הזמן על הנעשה ורק תשומת לב ואכפתיות, או בקשה שלנו, תחלץ אותם מהמתנה ממושכת ,בחום ללא סיבה.
וכך היה. 10 ד' אחרי שביקשנו לפתוח את השער, ראינו את האנשים עוברים וממשיכים בדרכם. לא ספרנו כמה יצאו. אולי חלק נשארו לחכות מאחורי הגדרות, עד שתנוח עליהם הרוח וייאותו לפתוח את השער שוב.
פועלים ופועלות החלו מגיעים מתום יום עבודה בישראל. רק עמדת בידוק אחת הייתה פתוחה. הבידוק עבר מהר.
כמה אנשים אמרו לנו, הייתן צריכות להיות כאן אתמול, היה נורא!
הבנו שהשעות העמוסות הן 15:30- 17:30. זה הזמן בו חוזרות הנשים מביקורים בבתי הכלא וגם הפועלים והפועלות מגיעים,
בזמן זה מתחלפת משמרת של המאבטחים ואז הלחץ עצום.
ניסינו לברר עם המאבטחים האם אפשר לפגוש את מפקד המעבר, את הקב"ט או לקבל מס. טלפון של האחראי, נענינו שרונן, הקב"ט , בישיבה ויתפנה עוד שעה וחצי.
16:00 מעבר אייל
מעט מאד אנשים.
המשכנו לצופין. מצאנו יישוב פורח על חורבות יישוב ערבי, כנראה מפואר, לפי השרידים. (מצ"ב תמונות).
16:45 מעבר אליהו
אין אנשים במעבר הולכי רגל.