מעבר אייל, יום א' 6.9.09, בוקר

צופות: 
עדנה ק., הגר ל. (מדווחת)
06/09/2009
|
בוקר

   קטסטרופה ובושה  -אלו המלים המתאימות לתאר את שהתחולל ביום א' לפנות בוקר במעבר אייל.

  1.   בין השעה 04:00-05:00-, כל היוצאים נבדקו בחדרים והוחזקו שם כנראה זמן רב מאחר וזרם היוצאים היה טפטוף דל ביותר. להערכתנו עד השעה 5:10 יצאו רק כ-500 פועלים מתוך למעלה מ-3,000 שעוברים שם ביום ראשון. נוצר תור ענק והסדרנים מהצד הפלסטיני לא הצליחו להשתלט על התור. לא יכולנו לראות אך שמענו תיאורים מקפיאים.
  2.   הפועלים יכולים לאכול את ארוחתם האחרונה עד הערב עד השעה 04:45. בשעה זו מתחילה התפילה ועימה הצום. מה קורה כאשר אנשים תקועים בתוך המחסום שעה ארוכה ומפסידים את השעה בה הם עדיין יכולים לאכול? התנהלות חברת האבטחה במחסום אינה מעידה על התחשבות או הבנה של בעיה זו אלא להפך -עיכובים שכמותם טרם ראיתי מאז שאני מבקרת במחסום זה. אדם היוצא מהבדיקות מדווח כי המאבטחים דורשים מאנשים לזרוק אוכל לפני הכניסה למחסום, שם נערמת כמות אוכל על האדמה.
  3.    עיכובים: עצירת בדיקות ונעילת דלתות המחסום במשך 3 או 4 פעמים בין השעות 5:30 - 6:24, בכל פעם 5-14 דקות.

מגיעות בשעה  4:20,  במגרש החניה עשרות טרנזיטים אך פועלים ספורים בלבד. הפעולים אוכלים את ארוחתם האחרונה למשך היום.

4:34 -  טלפון למת"ק קלקליה. עונה תורן ממת"ק אפריים אשר מבטיח להתקשר ליחידת המעברים ולכח הצבאי. אין שינוי במעבר אנשים. 4:47 - טלפון למוקד ההומניטארי, טלפון נוסף למוקד - 5:05 מייד לאחריו ולמשך כ-5 דקות יוצאים אנשים בשטף. שוב נעצר, שוב טלפון למוקד ושוב מעבירים כמות של אנשים. וכך במשך שעה: מספר דקות בודדות מעבירים אנשים בשטף ואז למשך 10-15 ואף יותר לא מעבירים אלא כאלה שיצאו מהחדרים.

5:30 - דלתות היציאה והקרוסלה ננעלות חשמלית ללא התרעה, על האנשים העוברים, אדם בתוך הקרוסלה נחבל במצחו. הבדיקות נעצרות. לאחר כ-5 דקות "חזור לשגרה" ברמקול והקרוסלה מופעלת. אנשים היוצאים מסבירים שאחד העוברים שהתבקש להיכנס לחדר חמק לתוך התור ועתה מחפשים אותו.

6:07 - טלפון נוסף למוקד בניסיון רביעי להסביר את גודל הקטסטרופה המתחוללת מהצד השני של המחסום כאשר עד 6:00 לא עברו יותר מ-1,000 אנשים, ובצד שני מחכים למעלה מ-2,000 כנראה. היוצאים מספרים על תור עד החממות מסוגר בשלשלות.

אדם שיצא מהמחסום נעצר לשוחח איתנו ולהתלונן על היחס והעיכובים. מגיע איזה מאבטח מנהל פונה אליו, מבקש את תעודת הזהות שלו ואומר שאם יש לו תלונה הוא ישמח לרשום אותה ושלא ידבר איתנו. הגבר, מבוגר יחסית, אינו נבהל ומתלונן בפירוט רב תוך שהמנהל לוקח אותו הרחק מאיתנו. נקווה כי לא יבולע לו.

6:10 -6:24 - עצירת תור מוחלטת ל-5 הדקות הראשונות, אחר כך חזרו כנראה לבדוק קצת אך לא נתנו לאנשים לצאת. אנשים עמדו וצפו בהסעות שלהם עוזבות את מגרש החניה והם, שכבר עברו את הבדיקות לא מורשים לצאת לעבודתם. שוב מחפשים מישהו שהמאבטחים חושבים כי חמק מבדיקה באחת הנקודות.

6:40 - ממקום עומדנו ראינו כי בשעה 6:45 עדיין הגיע תור ההמתנה לכניסה למחסום עד מאחורי הפינה, כלומר לפחות בכל 60-70 המטרים האחרונים של שביל הכניסה למחסום המתינו אנשים בתור בשלשות. איננו יודעות כמה מהם ויתרו על יום עבודה מאחר וידעו כי לא תהיה להם הסעה או כי המעסיק לא ימתין להם יותר.

בקשה של אנשים העוברים במחסום - שגם ישראל תתקין, לפני בוא הגשמים, סככת המתנה גדולה עם ספסלים, כפי שהתקינה הרשות הפלסטינית בצד שלה. למיטב זכרוני כבר קראתי על ניסיון לעזרה של מחסום ווטש בעניין זה.