ענאתא, יום ו' 28.8.09, בוקר
09:17 - באנו למחסום במערב ענאתה שהיה כמעט ריק מאנשים. מיכאלה התקשרה והציעה שנעבור לצד המזרחי.
09:30 - מזרח ענאתה -מכוניות בודדות מחכות להיבדק במחסום (במקום מוצב בטעות שלט אזהרה מהשעה שלוש, כתוב עליו: תאונה). שלושה חיילים עומדים בראש גבעה המשקיפה על המחסום מצפון, מוגנים בצל שמשיה גדולה. מראה סוריאליסטי למדי,ממש 'פיקניק בשדה הקרב'.
נהג הממתין בצל המכונית שלו מספר על תורים ארוכים בקלנדיה. על פי ההוראה: לא נותנים להיכנס לכיוון ירושלים לגברים מעל גיל 50. לנשים מעל גיל 45 - מותר לעבור. במזרח ענאתה המעבר הוא רק לתוך הכפר, כי במערבו נמצא מחסום המעבר לירושלים.
בחור כבן שלושים מספר שלא נותנים לו לעבור לתוך הכפר, שבו יש לו עסק של עופות, ואם לא יתנו לו לעבור העופות ימותו. הוא תושב רמאללה ואחותו גרה בכפר.
שוטר מג"ב כבן 40 (מג"ד בשם מג'די כ') מפסיק את עיסוקיו וניגש כדי לומר לנו להתרחק 50 מטרים מהמחסום (שפיזית בכלל אינו קיים). ביקשתי לראות הוראה בכתב ולא קיבלתי. בסופו של דבר אמרתי שבגלל היותו שוטר עלי לבצע את הוראתו וזזנו מטר משם. נותרנו במקומנו.
התקשרתי לאורי מ' מפקד מת"ק
עוטף ירושלים לבקש שיבדוק במחשב אם מדובר בסיכון בטחוני ואם לא - ביקשתי שיאפשר לבחור לעבור אל עופותיו. החיילים ניגשו שוב כדי להרחיק אותנו מ'המחסום'.
10:14 - בעקבות שיחתי אתו מתקשר אורי מ' לברר אם הוראתו לאפשר לנו שהייה במחסום מתקיימת, ואכן ברגע זה ניגש המג"ד עם חייל נוסף להרחיק חמישה פלסטינים שעמדו בצד ודיברו איתנו (ביניהם הבחור של העופות) , ומאיתנו לא ביקש הפעם שנזוז מהמחסום.
10:21 - תשובה בעניין העופות טרם הגיע ובשיחה שניה שלי אליו מנדס אומר ש'קצין שלו' נמצא בדרך אלינו.
בינתיים יש כבר תור קבוע של כחמש מכוניות הנבדקות , אז ממשיכות אבדרכן או חוזרות כלעומת שבאו. זמן המתנה של כחמש דקות. זה הרי הדבר הראשון שהכיבוש גוזל מאנשים: שליטה בזמן שלהם.
10:30 - רס"ן סולטן מהמת"ק מגיע, משוחח ובודק את העניין מול איש העופות ומסמן לחיילים לתת לו לעבור! במשחק GOOD COP BAD COP כעת הוא בתפקיד השוטר הטוב, נתן לנשים ממחסומווטש גזר. והמקל? לא חלפו חמש דקות ואותו רס"ן אסר כניסה על גבר כבן שלושים וחמש, חולה מאוד, על קב וסוחב בין רגליו אינפוזיה מדממת, עמו אשה ובידיה תינוק ושני ילדים, שהגדול בהם, כבן עשר, לבוש בגדי חג לבנים וחדשים.מהחנות. האשה מחטיפה מדי פעם בסתר מכה לילד הקטן העומד צמוד לרגלה. לטענת סולטן הוא כבר מכיר אותו מכל המחסומים במשך שלוש שנות ראמאדאן. אז תן לו לעבור, אני מציעה, יודעת שבסיבוב הזה הסיכוי הוא קטן כי את השוטר הטוב הוא כבר שיחק בשבילנו - והוא מסרב, כי אין לו היתר מיוחד והוא מתחת לגיל המעבר המותר.
10:52 - כעת נאמר לנו שהמחסום הזה יסולק ויאפשרו לאנשים להיכנס משעה 12:30 - 13:00, כאשר המחסום בצד המזרחי של ענאתה כבר יהיה סגור למעבר. סולטן מסתלק, לאחר שהוא גוער בחולה באצבע מנופפת. הגבר זורק לעבר הרס"ן סדרת קללות עסיסית ואישית ונעמד מרוגז בצד עם משפחתו.
11:15 -גם להולכי רגל לא מאפשרים לעבור במחסום. יש הוראות מגבוה.
לכל אורך החומה הנראית לעין במעלה הכביש לכפר ענאתה כתובות מלים רבות שאיננו מצליחות לקרוא בגלל המרחק.
החיילים מדברים עם הפלסטינים בשפת אמם, ערבית. זר לא יבין זאת.
11:55 - מחסום מעבר ענאתה - מימין לגישה אל המחסום מתקיימות עבודות עפר ניכרות, אולי זו סלילת מגרשי חניה וכבישים לנקודת גבול? כחמישים גברים שכבר עברו במחסום עומדים ומחכים לאוטובוסים הנבדקים, בדרך אל התפילה. נדמה לי שלנשים וילדים אפשרו לעבור בתוך האוטובוס. בצד המזרחי של המחסום (במערב ענאתה) ניגש אלינו מיד עם בואנו קצין (הדרגות מכוסות על ידי השכפ"ץ) בשם יוסי, כנראה אחראי על המחסום. בא לומר שלום. ג'יהאד מאונר"ה ניגש ומציג את עצמו ומספר שבין שעה 09:00 - 10:00 עברו 27 מיניבוסים, בין 10:00 - 10:15 עברו עוד 10 ובין 10:15 ל - 11:50 עברו 73 אוטובוסים גדולים וקטנים.
11:27 ברגע אחד, מאחורי מיניבוס שנבדק למעבר והסתיר מאיתנו את המתרחש, מתחוללת מהומה, צעקות, חיילים מג"בניקים ושוטרים ופלסטינים מתכתשים ומפרידים - רצנו אליהם. כולם היו היסטריים ומבוהלים ופגועים וכועסים. שמענו מהפלסטינים שחייל נגע באשה אדוקה בלבוש מסורתי שעמדה עם גבר עם זקן לבן ארוך. היא ילידת 65 ולא נתנו לה לעבור, הוא כנראה כבן 48 וגם לו לא נתנו. לטענת הפלסטינים נער פלסטיני שמשתף פעולה עם הצבא הצביע עליה ולכן לא איפשרו לה לעבור. הנער נעצר בידי החיילים שהצמידו אותו לקרקע, אבל מיד שחררו אותו לעבור לצד הירושלמי והוא נעלם. בינתיים בגלל המהומה סגרו החיילים את המחסום. זה כבר קרה בנוכחותו של קצין גבוה שהגיע זה עתה, יהודה י'. בשיחה אתו ועם קצין מהמת"ק ששמו לא התברר לי , לא הצלחנו לשכנע אותם להעביר את הזוג הנ"ל וגבר נוסף שהיה נואש וכעוס ורצה לעבור, ודיבר על השנאה שילמד לשמונת ילדיו בעקבות העלבון של היום. ובחור צעיר בגופיה קרועה שהיה בלב המהומה, שזרועותיו מלאות חתכים עמוקים מאזור הכתפיים ומטה, מלבה את היצרים, טוען לזכותם לתפילה, למרות שהוא עצמו נוצרי, וקורא לצדק היסטורי, מלהיב את עצמו לכדי היסטריה כמעט. אנחנו מסכימות אתו, זה סבל מיותר. מה יש להגיד?
12:50 - המחסום סגור. עזבנו.