קלנדיה, יום א' 30.8.09, אחה"צ
שישה ימים של פקקים. שישה ימים של קשיי תנועה ברכב וברגל סביב מחסום קלנדיה ובתוכו.
כל אלו נחשבים כנראה כקליפת השום בעינית הרובה הצהלי בהשוואה למצג השווא שהגו והוציאו אל הפועל בהצלחה כה רבה, שופרות התעמולה של מערכת הביטחון, משהודיעו על הקלות לימי השישי של הרמדאן.
בהצלחה כה רבה, עד כי קרובות היינו גם אנו ללכת שולל, להצטרף למקהלה ולזמר:"נפלא פה, נפלא פה...".
כל אלו ועוד הם בבחינת סומק שהונח על פנים מכורכמות ומוגלתיות כדי ליצור מראית עין.
יש להסיר את המסכה כדי לראות נכוחה את מציאות היום יום בשגרת חיי הפלסטינים כמו גם את האמת על הרבדים הגלויים והסמויים שבימי השישי בחודש זה.
מיום השישי האחרון נשארו לפליטה, דבוקות לחומות, כרזות אחדות המעידות על גודל השקר שהוא כגודל ההבדל בין אותיות האנגלית לאלו בערבית:
"HUMANITARIAN LANE" מכריז השלט שנותר במקום ונוסח במכבסת המילים הצה"לית ואין לו ולא כלום עם המציאות בשטח.
- כללי המעבר לתפילות יום השישי לא שונו ונוקשותם לא הוקלה משנים עברו.
- שלט זה מן הסתם, כאחרים, מכוון למחלקת המדינה של ארה"ב ולעין התקשורת.
במשמרת זו לא יכולנו לתעד את שבלט כל כך לפני יומיים, ביום השישי: את הנימוס עליו הקפידו כל אנשי הביטחון על מגוון יחידותיהם, כמו היו מקהלה מאומנת והקדימו ברכה ו"בבקשה" גם כשהורו לאלו שטרם הגיעו לגיל מורשי המעבר לסוב לאחור. כאותו איש יס"ם שאחז בעדינות בגופו של אדם, הוביל אותו אל מעבר לגדר תוך שהוא אומר:"אתה בן 48, תחזור בבקשה בעוד שנתיים".
היום תעדנו מנגינה אחרת במחסום: "תקשיב לי, תקשיב לי: אחורה! - לא מקשיב לי? - אז תעוף אחורה!"
זו מנגינת השגרה בששת ימות השבוע, כשעין התקשורת אינה שוזפת את המקום והמחסום וסביבתו נשארים זנוחים בעליבותם, בזדונם ובמחיקת דמותו של האחר.
הנחישות נשארה. הרגישות תחכה כנראה ליום שישי הבא, עת תשוב למקום עדת הצלמים וכתבי הטלוויזיה מרחבי העולם (לבד מישראל) ויסקרו בהשתאות את הכיבוש הנאור ואת מוסריותו של החייל העברי.
ורק אישה צעירה אחת, שהתאמצה לנהוג את מכוניתה בין הרווחים הצרים שהותירו בין חלקי החומה, חייכה אלינו מבעד לחלון ושאלה:""Do you see all this?
והוסיפה במרירות:"It is because we are stupid people!".
ולא ייספה.
--------------------------------------------------------
