ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, ענבתא, יום ב' 17.8.09, אחה"צ
משקיפות:
שלא כהרגלנו, היינו מופקדות על הדרך המערבית הפעם והתחלנו בענבתה. חיילים איישו את המחסום, אולם בעת שהייתנו לא עצרו כל כלי רכב. רוב המכוניות שעברו נשאו לוחית זיהוי ישראלית.
שוחחנו עם נהגי מוניות שהמתינו לשווא אודות המחירים אותם הם גובים. הם אמרו לנו שהתנועה במחסום זורמת, וציינו שכתוצאה מכך פרנסתם הולכת ומצטמצמת וכי הם בקושי מסוגלים להביא אוכל הביתה.
בדרכנו חזרה, בג'ובארה, נעצרנו במחסום כמו כל האחרים, החיילת שאלה לאן אנו נוסעות וכאשר אמרנו שאנו נוסעות למעברי אירתאח ואייל היא נעצה בנו מבט המום ושאלה אותנו מי אנחנו. לאחר שהזדהינו היא אמרה "אה, אתן אלו שנגדנו". אמרנו לה שאיננו "נגד" החיילים אלא "בעד" מדינה טובה יותר.
באירתאח וכן באייל התנועה הייתה עירנית - פועלים שחזרו מיום עבודתם בקבוצות קטנות של עשרות אנשים ירדו מאוטובוסים ומכלי רכב אחרים ונעלמו בכניסות למחסום ללא עיכוב.
אחד הפועלים שעמם שוחחנו הסביר כי העיכובים והקשיים מתרחשים בבוקר, בזמן שהם יוצאים לעבודה, וכאשר הם כולם נדרשים לעבור ב-"חדרים". הוא טען שבדרך כלל אין בעיות בשעות אחר הצהריים.