ארתאח (שער אפרים), מעבר אייל, מעבר תאנים, יום ג' 25.8.09, אחה"צ

צופות: 
מקי שפירא, עמירה איתיאל (מדווחת)
25/08/2009
|
אחה"צ

 יום של רמדאן.

פועלים חוזרים בתום יום ארוך של עבודה, שלאחר לילה שהתקצר בתורים למחסום, בצום, בחום, ועדיין מחייכים אלינו, מברכים ומודים שאנו שם.

16:00 מעבר אירתח

מכוניות הקבלנים פורקות פועלים, הם ממהרים לקרוסלה ולצאת מהמחסום. רבים מהם מאירי פנים אלינו: 'אססלמו עליכום', 'שלום',  ניע ראש,  ואנו מברכות אותם  ב'רמדאן כרים'.

מדי פעם הקרוסלה עוצרת לדקה של חילופי משמרת, אבל התור לא מתעכב. בתוך דקות כולם בחוץ.

איש הבטחון גם הוא אדיב מתמיד, מציע לנו מיםinfo-icon קרים אם נרצה, ולשאלתנו איך היום?  "היום אנו משתדלים לא להציק להם יותר מדי". (מהי הנורמה ע"פ  הנוהלים שלו)?

כעבור חצי שעה אנו ממשיכות בציר מערב.

16:45 ענבתא

מכוניות יוצאות ונכנסות ללא עיכוב. נכנסות גם מכוניות עם שלטים צהובים. " ל ערבים ישראלים מותר להכנס כל השבוע לטול כארם. המחסום פתוח 24 שעות" מדקלם לנו נהג מונית המחכה לישראלים שיגיעו למחסום והוא יקח אותם ללב טול כארם. אנו קונות תאנים שנקטפו בראמין.

מעבר תאנים

המפקד מ"צ א. מבקש מאיתנו תעודת זהות ובוחן אם לא זייפנו. "איפה אתן גרות? לאן אתן נוסעות? בת כמה את"?

 - " תקרא, כתובה שם שנת הלידה"... כאשר התחלנו לצחוק לגילויי הדיכוי הגילני, הורה לנו לעצור בצד. בתנועה סמכותית נשען על חלון המכונית לערוך לנו בירור. "אני המפקד כאן ואני קובע אילו שאלות לשאול, אני..מחונן.... בעקרון... תפקידי... אתמול תפסנו כאן קלצ'ניקוב"...

לפני שנסתבך  עם המיליטנטיות הפורצת, סכרנו את פינו כדי לקבל חזרה את תעודות הזהות.

 18:00 מעבר אייל

מגרש החניה נקי ויתום מאנשים. מספר מכוניות הסעה מחכות ליום המחר. אנו פוגשות נהגים מרהט, לדעתם פחות אנשים יוצאים בגלל הרמדאן. פועלים ספורים חוזרים ועוברים מהר.

אולי גם כאן החליטו היום לא להציק להם יותר מדי.