מעבר אייל, יום ג' 21.7.09, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
מקי ש', ננסי ס' (אורח), מירב א' (מדווחת)
21/07/2009
|
בוקר

 כבר באזור החניה אפשר היה להרגיש שהיום המחסום לא מתפקד כמו שצריך. אנשים כועסים, עצבניים, כולם מתלוננים על התורים הארוכים לפני המחסום, על הבידוק המתמשך בתוכו, על העיכובים והיחס הנורא אליהם. המחסום הופרט רק לפני שבוע. האנשים אומרים שאין שינוי, גם לפני ההפרטה המחסום היה נוראי וגם אחריה. החידוש היחיד הוא שעכשיו גם במחסום זה יש הגבלות על סוג וכמות האוכל שמותר לפועלים להעביר דרך המחסום, בעוד שכל עוד המחסום הופעל ע"י הצבא לא היו הגבלות שכאלה.

אנשים מדווחים שהגיעו למחסום בשעות הקטנות של הלילה, שהמחסום לא נפתח בזמן, שהיה לחץ ותורים ארוכים, ושהבידוק בתוך המחסום לוקח בין שעה ושעה וחצי.

הפועלים מדווחים שבתוך המחסום הם מוכנסים בקבוצות של שמונה עד עשרה אנשים לחדר קטן וסוגרים אחריהם את הדלת. אסור להם לשבת בזמן הזה והם יכולים למצוא את עצמם סגורים בתוך החדרון הזה בין ארבעים דקות לשעה.

כמו במחסום ארתאח, גם כאן אנשים מתלוננים גם כאן על מכונת הסריקה ועל ההשפעות הלא ידועות שלה. הם מבקשים שננסה לבדוק את הנושא.

אנשים שיוצאים מהמחסום בשעה עשרה לשש מדווחים שהגיעו לתור בין השעה ארבע וארבע וחצי לפנות בוקר, ושלתוך המחסום עצמו נכנסו סביב השעה חמש.

בגלל הגידור החדש סביב המחסום אי אפשר לראות מה שקורה בצד השני, את התור בצד הפלסטיני, אבל אנשים מדווחים שהתור לפנות בוקר השתרע עד הרחק בתוך העיר ושהיה הרבה לחץ ובלגן בתור.

בכל רחבי החניה אנשים שרועים, חלקם מנסים לתפוס עוד כמה דקות של שינה לפני יום העבודה הארוך שעוד מחכה להם.

אחד הפועלים מספר לנו שהוא מגיע מיריחו. הוא קם באחד וחצי בלילה ויוצא קצת אחרי שתיים כדי להגיע למחסום בזמן. עד שהוא חוזר מהעבודה הביתה כבר תשע בערב, מה שמשאיר לו כשלוש שעות שינה במקרה הטוב כל לילה.

אנשים גם מתלוננים על כך שהמחסום נסגר בשעה 19:00 ומי שמאחר עלול למצוא את עצמו תקוע, או אף לאבד את רישיון העבודה שלו.