בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 16.8.09, אחה"צ

מת"ק עציון, 14:20: משמרת קשה. מגרש החניה מלא מאד וכך גם אולם ההמתנה. כ-60 איש ואישה מחכים. רותח בפנים והמזגן אינו פועל. כרגיל. מזל שמתקן המים הקרים עובד. גבר נעים הליכות אך אסרטיבי מחזיק ברשימה של התור לפיו הכניסה למשרדים. מסייע לו בחור עם גבס על רגלו והתנגדות לא מוסברת לכך שנטע תצלם את המתרחש. שני הגברים מותקפים לא אחת, בעיקר על ידי כמה נשים, צעירות ומבוגרות כאחד. ויכוחים קולניים מתפתחים וזה ממש נס שהם אינם מסתיימים בתגרות. כולם מתוסכלים ועייפים נורא.
 
הרשימה המקורית של התור כללה למעלה ממאה איש. רמאדאן בפתח ובניגוד לשנים קודמות, כדי להשיג אישור כניסה לתפילות, צריך שיהיה לך כרטיס מגנטי. זו כנראה דרך נוספת שהומצאה ע"י שלטונות הכיבוש כדי לבצע ספירת מלאי עדכנית יותר של תושבי הגדה. לטענת הממתינים, הם שם למן שעות הבוקר המוקדמות והכניסה למשרדים איטית ביותר. אלה שיוצאים טוענים שרק חלון אחד פתוח ולכן השרות מתמהמה כל כך.
 
החום והמתח בלתי נסבלים. כמו גם אזלת היד שלנו, לבד מהבעת אמפתיה. אנחנו מדברות עם החייל מעבר לקרוסלות שאומר שיראה מה ניתן לעשות. אנחנו מנסות את הקצינים אבל הם אינם עונים לטלפון כי הם בישיבה. החייל במוקד ההומניטארי אכן עונה ומבטיח להעביר הלאה את תחושת הייאוש של כולם.
 
חלפו שעתיים והקצב קצת פחות איטי. כ-40 אישה ואיש עברו דרך הקרוסלות פנימה (החייל שאחראי על הקרוסלות אדיב למדי). אלא שבינתיים הגיעו כ-20 מבקשי כרטיסים נוספים. כך, בשעה 16:45, רבע שעה לפני שהמת"ק אמור להיסגר, ישנם עדיין יותר מ-30 אישה ואיש באולם ההמתנה, והחייל מכריז שיוכלו להיכנס רק 10 מתוכם. לעשרה, שזה תורם, קשה להידחף במהומה שנוצרת. בנקודה זמן מתוחה זו מופיעים שני הקצינים, הקצין האחראי על המשרד פנימה והמחליף של נ'. כל הצובאים על הקרוסלות רוצים להשמיע דברם, להתחנן על נפשם ומרביתם מושבים ריקם. אנחנו מציעות שאולי יאפשרו "לפנים משורת הדין" לתושבי בית ג'אללה לחזור ביום אחר עוד השבוע במקום רק ביום ראשון הבא. הקצינים אינם משתכנעים. במבחן התוצאה, 5 נשים מורשות פנימה מעבר ל-10, וכל השאר יאלצו לשוב ביום ראשון הבא. וכך נוספה לה עוד פיסת טינה בלבבות השבים לביתם בידיים ריקות.
 
בין לבין, שני גברים פונים אלינו עם סיפור דומה – הם בעלי אישור סוחרים ולפתע מודיעים להם במחסום בית לחם שיש בעיה עם האישור שלהם ועליהם לברר את העניין במת"ק. מהמת"ק מחזירים אותם שוב למחסום בית לחם בטענה ש"אין שוב דבר במחשב" עליהם. ניסיון נוסף לעבור במחסום עולה בתוהו, וכך הם נעים הלוך ושוב. הפנינו אותם לס'. גבר אחר, בן 48, מספר שאישור העבודה שלו לא חודש היות שהוא אמנם נשוי, אבל אין לו ילדים. הוא מבקש לדעת אם זו הוראה חדשה. הפנינו אותו לח' שהבטיחה לנסות לעזור לו. אחרון בפונים הוא גבר שנשוי לישראלית שהתאסלמה. לה ולילדיהם פספורטים ישראלים. יש לו עסקים בירדן, בית בבית לחם והוא אינו מעוניין באיחוד משפחות. הוא לא רוצה ת.ז. ישראלית. אלא שהוא נדרש לאישורי כניסה לירושלים, אותם הוא מקבל בדרך כלל, שכן לאחד מבניו בעיות בכליות והוא מטופל בירושלים, ולאשתו קשה לפעמים להתלוות אל הילד בשל היותה חולת אסתמה. בניגוד לפעמים אחרות, הוא אינו מבין מדוע בשבוע שעבר הוא קיבל אישור לשבוע בלבד. עכשיו הוא ממתין מזה שלוש שעות בתוך המשרד לקצין, מכיוון שרק זה האחרון יכול לחתום על האישור המבוקש. כשהקצין מגיע סוף כל סוף הוא מודיע לאיש שאישור לתקופה של 3 חודשים מחכה עבורו במת"ק הפלסטיני בבית לחם. כעבור כמה שעות האיש מצלצל ומוסר שאין מצב. במת"ק הפלסטיני היו אישורים מאישורים שונים אבל לא זה שלו. בשעה זו של הערב ידנו בודאי קצרה מלהושיע. הבטחנו לעקוב אחר הדברים למחרת בבוקר.
 
מחסום בית לחם, 17:00: למרות שאוטובוס מלא מגיע וממנו ממהרים כולם פנימה בבת אחת, לוקח רק כדקה לעבור לצד השני.