קלנדיה, יום ב' 10.8.09, אחה"צ

10/08/2009
|
אחה"צ

נתניה ג., פיליס ו. ואורחת (דליה)

פיליס מדווחת 
 

15:00  קלנדיה: כאשר הגענו למחסום ב-3 אחה"צ, מעט מאד אנשים המתינו לעבור וזמני המתנה היו קצרים למדי.  שני מסלולים פעלו.  אזור ההמתנה בסככה הצפונית הסריח משתן.  השירותים במחסום סגורים ברציפות כמעט מאז נפתח הטרמינל למרות שאלפי אנשים עוברים דרכו כל יום (או כך עשו בעבר).  בהתחשב בעובדה שמדינת ישראל מתייחסת לקלנדיה כמעבר גבול לכל דבר, או כך נאמר לנו, מפתיע ביותר שהיא לא מקדישה יותר תשומת לב למצב השירותים במקום.

בכניסה לאחד המסלולים במחסום ישבה על הרצפה אישה כבת 45.  בן דודה עמד לידה.  במשך שעתיים ניסו השניים להיכנס למת"ק כדי לקבל אישור מעבר לירושלים.  בידם החזיקו פתק מבי"ח הדסה המאשר שבנה של האישה, בנאי במקצועו, נפל מהבית בהר אדר שם עבד ומאושפז במחלקת טיפול נמרץ בביה"ח.  ניסיונם להיכנס למשרדי המת"ק כדי לקבל היתר נהדף ע"י החיילת במעבר שלא הייתה מוכנה להכיר בפתק מהדסה.  נתניה דברה עם המעסיק של הבן שאמר לה לא להבהיל את האימא אולם בנה נפל מקומה חמשית ולא הייתה תקווה רבה שהוא ישרוד.  נשאר רק לקוות שלא היה לחיילת שסירבה לשניים כניסה למשרדי המת"ק מושג מה היא מעוללת.  אבל נראה שזה מעיד כאלף עדויות שהחיילים לא מתייחסים לפלשתינים כאל בני אדם ולא מקשיבים למה שהם אומרים.

לבסוף טלפנו לחמ"ל המחסום ובקשנו שיחברו אותנו עם נציג המת"ק (טירן).  איך שהוא שמע מאתנו את הסיפור הוא שיגר אדם ללוות את השניים למת"ק ולסדר להם היתר כניסה.  הם היו בדרכם לבי"ח תוך שעה (אך זה היה כמובן 3 שעות אחרי הגעתם למחסום).  נקווה רק שהגיעו בזמן.

בינתיים, בילינו קצת בסככה הצפונית, מחתימות 2 פלשתינים על מסמכי בקשה לבג"צ להסרת "מניעה" שהדביק להם השב"כ על לא עוול בכפם.  "מנוע" לא יכול לקבל היתר עבודה בישראל מטעמי ביטחון.  התצהירים עליהם חתמו השניים ספרו שהם מפרנסים יחידים במשפחות גדולות (אחד מהם מפרנס משפחה המונה 24 נפשות), ושהם זקוקים נואשות לעבודה בישראל כדי להאכיל את כולם. 

אחרי שגמרנו עם הניירת עברנו במחסום כדי לראות מה נעשה במחלקת הרכבים.  בדרכנו פגשנו זוג, הבעל ישב בכסא גלגלים ולא היה יכול לעבור את הקרוסלות.  אשתו ביקשה מהחיילים לפתוח את השער "ההומניטארי" ולשם שינוי, בקשתה נענתה בזריזות והזוג עבר תוך 5 דקות.

בדרכנו למחסום הרכבים פגשנו זוג נוסף - אישה מבוגרת מלווה בגבר יותר צעיר.  האישה, המתאוששת מניתוח לב, הייתה בדרכה לעזה והביאה עמה מספר רב של חבילות ומזוודות כבדות.  התגייסנו לעזור לה להעביר את כל חפציה דרך הקרוסלות עד היציאה מהמחסום וליווינו אותם עד שהגיעו לאוטו שהוביל אותם הביתה.

עזבנו את קלנדיה בשעה 5 ונסענו חזרה לירושלים דרך מחסומי ליל וחיזמה.  לא היו תורים במחסומים אלה והתנועה זרמה