מעבר אייל, יום ה' 6.8.09, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורה ר, מיכל ב(מדווחת)
06/08/2009
|
בוקר

 4:30 הגענו למחסום, מספרים לנו שהוא נפתח היום רק ב4:15.

קבוצה של עשרות פועלים עומדת לתפילה - דממה מוחלטת ורק קול אחד מתפלל/שר ואחריו עונה הקבוצה.

פועל מדווח שלקח לו 10 דקות לעבור את הבדיקה. יש איסור על הכנסת אוכל מבושל. פועל אחר מספר שלקחו לו בקבוק מיםinfo-icon של 2 ליטר.

4:50 מתחילות תלונות על ההמתנה הארוכה בחדרים. פועל מספר שביום ראשון הוא עוכב ארוכות, פספס את ההסעה והפסיד יום עבודה!

נורה סופרת 150 איש עוברים ב 5 דקות.

5:00 הקרוסלה ננעלת לחצי דקה, איש לא יודע למה. התופעה חוזרת על עצמה כמה פעמים  לאורך המשמרת - אנשים מקבלים חבטה כי הנעילה היא פתאומית ללא אפשרות להתכונן ולהזהר.

אנשים מבקשים שנפעל למען הסדרת קו אוטובוס של אגד שיצא מממעבר אייל במסלול קבוע בשרון/ת"א - לפי הבקוש.

לאגד/נתיב אקספרס ישתלם כי מדובר בצורך של אלפי פועלים בשעות מוגדרות, והם -  לא יסבלו מהפקעת מחירים. לדוגמא לכפר קאסם עולה 30 ש"ח כיוון אחד. להכפיל בשניים -60 ש"ח, כבר חצי משכורת של היום רק על הסעות.

לאורך כל המשמרת  תמונה מעורבת: מצד אחד כאלה שעוברים את הבדיקה מהר וחלק, ולעומתם- מרבים רבים דיווחים חוזרים ונשנים  על עכובים ארוכים בחדרים. אנחנו רואות שלפעמים הקצב ביציאה דליל, ופתאום מתמלא שוב.

שומעות את העובדות צועקות עליהם להכנס לחדרים.

מצופפים אותם לדבריהם 15-20 איש בחדר,  של אחד וחצי מ"ר, גבריים נשים, צעירים ומבוגרים. אין חלונות, האוויר דחוס, צפוף. לוקחים את תעודות הזהות ויכולים לעכב את כל הקבוצה עד שעה שעה וחצי . כשהם יוצאים הם זוכים לצעקות מהמעביד שכבר מאוחר ושעליהם לקום עוד יותר מוקדם .

נכנסנו לתוך המחסום כדי לנסות לראות איך נראים החדרים.

למסדרון יצאה בבכי אשה, מחזיקה את הבטן, מעוותת מכאב, ולא מצליחה לדבר מרוב בכי.

אחרי זמן מה הצטרפה אליה אימה שהסבירה שהעמידו אותם בחדר : 2 נשים ו-14 גברים בצפיפות יחד, והיא אחרי ניתוח בבטן ואסור לה לעמוד כל כך הרבה זמן ללא תנועה.

בינתיים יצא אלינו שמעון, האחראי על המחסום, בצעקות ותוכחות על שהסגנו את הגבול, ואסור לנו לעמוד פה. האישה שבכתה נסתה לפנות אליו, הוא התנער ממנה והמשיך בנזיפות ואיומים שהוא יזמין בגללנו משטרה. במקום לטפל במה שקורה במחסום, ולדאוג שלא יקרו מקרים כאלו ואחרים של התעמרות, זלזול, ופגיעה בכבוד האדם - הוא צועק עלינו, וכמובן אחרי שאנחנו יוצאות, הוא נעלם ולאישה אין למי לפנות.

 ברחבה מעבר לגדר קבוצה של 4 אנשים שנתקלו בבעיות בבדיקת כף היד , צריכים להמתין למת"ק שיגיע רק ב9:00 וכמובן שהתבזבז עוד יום עבודה. ומה יהיה מחר? מי יודע? עוד עכוב? עוד השפלה? מתי יצטרכו לקום? מה מחכה להם?

6:45 עזבנו את המחסום.